ג'בור נ' סובח(המנוח) ואח'

החלטה

בתובענה שהוגשה בתיק זה עותרים המשיבים למתן פסק דין הצהרתי בדבר ביטול הסכם מכר מקרקעין.

לתביעה צורפו, כנתבעים, גם רשם המקרקעין ומשרד האוצר-מיסוי מקרקעין, אשר הגישו בקשה זו, למחיקתם מהתביעה.

התובעים מתנגדים לבקשה, אולם לא מצאתי בנימוקי התנגדותם כל ממש ואף לא מצאתי כי כתב התביעה מגלה עילה נגד המבקשים.

רשם המקרקעין מחויב לרשום צווים ופסקי דין הניתנים על ידי בתי המשפט (בכפוף למילוי דרישות הדין) וצירופו לתביעות אזרחיות הנוגעות להסכמי מכר מקרקעין בין צדדים פרטיים הינו מיותר ומטיל על המדינה נטל כבד, ללא כל צורך וללא כל עילה.

אשר למיסוי מקרקעין - אין כל בסיס לטענת ב"כ התובעים כי פסק דין שיינתן בתיק זה מחייב, אוטומטית, את מנהל מיסוי מקרקעין לבטל חיובי מס (ככל שיבוטל הסכם בין צדדים), שכן מדובר בהליכים מקבילים שהאחד אינו מחייב, בהכרח, את האחר ויש לבחון כל מקרה לגופו.

שאלת החזרי מס בעקבות ביטול (או בטלות) עסקה במקרקעין מוסדרת בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג-1963 (להלן: "החוק"), אשר קבע מנגנון לדיון והכרעה בשאלה זו, שתחילתו מחוץ לכתלי ביהמ"ש, תוך מתן זכות לפנות לביהמ"ש (העליון) רק לאחר סיום ההליכים בפני המנהל ובפני וועדת ערר, שהוקמה על פי החוק.

על פי סעיף 102 לחוק, מוסמך המנהל להחזיר מס "אם הוכח לו כי נתבטלו מכירת זכות במקרקעין או פעולה באיגוד מקרקעין ששולם עליהם המס". על החלטת המנהל קיימת זכות להשיג בפני וועדת ערר, כאמור בסעיף 88 לחוק ועל החלטת וועדת הערר ניתן להשיג, על פי סעיף 90 לחוק, בבעיה משפטית, בפני בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים.

אוסיף ואומר כי, במקרה דנן, נקטו התובעים בהליך לפי החוק ופנו למנהל בבקשה לבטל את חיובי המס, אולם טרם ניתנה החלטה בעניינם, כך שבכל מקרה לא היה מקום לצרף את מיסוי מקרקעין כנתבע בתביעה זו.

לפיכך, אני מקבלת את הבקשה ומורה על מחיקת המבקשים מהתביעה.

התובעים ישלמו למבקשים הוצאות הבקשה בסך 1,500 ₪.

ניתנה היום, ד' תשרי תשע"ד, 08 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.