ג'בארין נ' קוקה קולה - החברה המרכזית ליצור משקאות קלים ואח'

פסק - דין

1.התובענה שלפני נסבה על נזקים ישירים ועקיפים אשר נגרמו לתובע, לטענתו, בשל כך שביום 29.7.2008 פגעה משאית להובלת סחורה שבבעלות הנתבעת 1 (להלן: "משאית הנתבעת") בשלט המותקן בפתח חנותו של התובע באום-אל-פאחם (להלן: "השלט" ו"האירוע" בהתאמה). בעת האירוע נהג הנתבע 2 במשאית הנתבעת (להלן: "הנתבע").

2.התובענה הוגשה בסדר דין מהיר לתשלום סך של 7,328 ₪. סכום זה כולל נזק לשלט בסך של 4,500 ₪ לפי חוות-דעת שמאי, עלות שכרו של השמאי מטעם התובע בסך של 1,150 ₪ ועוד מע"מ, וכן סך של 1,500 ₪ בגין פגיעה בפרסום עסקו של התובע המיוחסת לאירוע. התובענה נסמכה בין השאר על הודאת הנתבע בפגיעתו בשלט, שניתנה לתובע בכתב בתכוף לאחר האירוע (נספח ב' לכתב-התביעה).

3.בדיון שהתקיים ביום 29.4.2010 הודיעו הצדדים כי הם מסכימים לכך שפסק-הדין בהליך זה יינתן על-פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, זאת לאחר שתישמע עדותם של התובע והנתבע ותוך שחוות-הדעת שצרפו הצדדים לכתבי-הטענות יוגשו בהסכמה וללא חקירת עורכיהן. עוד הסכימו הצדדים להעמיד את הנזק הישיר שנגרם לשלט באירוע על סך של 4,130 ₪.

4.אין מחלוקת על כך שהאירוע התרחש בעת שהנתבע החנה את משאית הנתבעת בסמוך לפתח חנותו של התובע, תוך כדי נסיעה לאחור. הנתבע אף הודה בפגיעתה של משאית הנתבעת בשלט, בעת שנהג בה. המחלוקת בין הצדדים נסבה על השאלה אם תוך כדי נסיעה כאמור עלה הנתבע על המדרכה שבפתח חנות התובע, מה רוחבה של המדרכה במקום ואם לאור נתוני השלט והמדרכה היה השלט מותקן באופן אשר תואם את הוראותיה של תקנה 4.03 לתקנות התכנון והבניה, תש"ל-1970 בכל הקשור למרווח שנותר בין קצה השלט הפונה לכביש לבין שפת המדרכה.

5.לגרסת התובע ניזוק השלט בעת שהנתבע עלה עם משאית הנתבעת על המדרכה, תוך כדי נסיעה לאחור. לטענת התובע הותקן השלט כדין ובאופן שנתוניו ביחס לנתוני המדרכה תואמים את תקנות התכנון והבניה. בא-כוח התובע הצהיר שביטוח עסקו של התובע אינו מכסה את הנזק שנגרם לשלט וכי תצהיר המעיד על כך הועבר למבטחת הנתבעת.

6.מנגד טענו הנתבעים כי השלט הותקן באופן שאינו תואם את תקנות התכנון והבניה, כי משאית הנתבעת הוחנתה בצמוד למדרכה ולא עליה, וכי ארגז המשאית הבולט אל מעבר לקו הגלגלים הוא שפגע בשלט, זאת בשל כך שהשלט הותקן כשהוא בולט שלא כדין אל תוך שטח המדרכה. עוד טענו הנתבעים כי בכל מקרה אין לזכות את התובע במע"מ החל בגין שכר-טרחת השמאי מטעמו, שכן התובע זכאי לנכות את סכום המע"מ. באת-כוח הנתבעים הוסיפה וביקשה לחייב את התובע בהמצאת אישור על-אודות אי-הגשת תביעות ממבטחת עסקו כתנאי לתשלום פיצוי לתובע בהליך זה, אם וככל שיימצא כי התובע זכאי לפיצוי כאמור.

7.לאחר שעיינתי בכתבי-הטענות ובנספחיהם ושמעתי את עדויות התובע והנתבע ואת סיכום טענות באי-כוחם בעל-פה, ולאחר שהוסמכתי ליתן פסק-דין בהליך זה על-פי סעיף 79א לחוק בתי-המשפט, אני מקבלת את התביעה בחלקה ומחייבת את הנתבעים לשלם לתובע, ביחד ולחוד, סך של 4,000 ₪. לסכום זה יתווסף סך של 1,000 ₪ ועוד מע"מ בגין שכ"ט עו"ד והוצאות ההליך. סכומים אלה ישולמו לתובע תוך 30 יום מן היום בו יומצא פסק-הדין לנתבעים שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד ליום התשלום בפועל. תשלום לתובע על-פי פסק-הדין אינו מותנה בהמצאת אישור אי-הגשת תביעות ממבטחת התובע.

המזכירות תמציא את פסק-הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ח אייר תש"ע, 02 מאי 2010, בהעדר הצדדים.