ס"ע
בית דין אזורי לעבודה חיפה
|
972-02-09
10/11/2009
|
בפני השופט:
מיכל פריימן
|
- נגד - |
התובע:
אלי גרפי
|
הנתבע:
1. הרשות המקומית מטה אשר 2. ענבל שירותי אלון 3. החוף י.צ.ע.ד ניהול חופים בע"מ
|
|
החלטה
החלטה
1.המבקש הגיש בקשה למתן סעד זמני במסגרתה עתר כי בית הדין יורה למשיבות, או למי מהן להמשיך ולהעסיקו מיידית, ולחילופין, בעונת הרחצה הקרובה ואילך, בהתאם לתנאי ההסכם הקיבוצי למצילים שנחתם בין מרכז השלטון המקומי בישראל וההסתדרות.
וזהו הרקע לבקשה:
2.המבקש הגיש בחודש 2/09 תביעה בה ביקש כי בית הדין יצהיר שעל המבקש חל ההסכם הקיבוצי ולפיו מגיעים לו תנאי מצילים "דור ב'" וכן על קביעות כמציל במועצה – המשיבה 1.
בהמשך תוקן כתב התביעה באופן שהוסף לו גם סעד כספי בגין הפרשי שכר שונים המגיעים לתובע לטענתו, בהתאם להסכם הקיבוצי.
3.בכתב הגנתה של המשיבה 1, כפרה המשיבה בקיומם של יחסי עובד מעביד בינה לבין המבקש.
המשיבה טענה כי התקשרה עם נותני שירותים על דרך מיקור חוץ והמבקש כלל אינו עובד שלה.
עוד טענה כי גם אם היו קיימים בינה לבין המבקש יחסי עובד מעביד, הרי שלא זכאי היה לתנאי העסקה הנטענים על ידו או להחלת הסכם קיבוצי על תנאי העסקתו.
המשיבה הכחישה זכאות המבקש לתשלום כלשהו או קביעות אצלה.
4.לטענת המשיבה 2, התביעה כנגדה נעדרת יריבות או עילה , המבקש עבד בשירותיה בשנים 2006-2007 בלבד וסיים את עבודתו מרצונו.
לטענת המשיבה 2, כל זכויותיו הסוציאליות של המבקש בתקופת עבודתו אצלה , מולאו.
5.ביום 2/11/09 הגיש המבקש את הבקשה שבפנינו בה עותר הוא, כאמור, כי בית הדין יורה על המשיבות או מי מהן להעסיקו בתנאי ההסכם הקיבוצי.
במסגרת הדיון בפנינו אישר המבקש כי סיים לעבוד כמציל בחופים הרלוונטיים שבאחריות המשיבה 1 ב 10/08, עם סיום עונת הרחצה.
5.לנוכח האמור, קיים שיהוי ניכר בבקשתו של המבקש אשר עוד מ 10/08 אינו מועסק כלל אצל המשיבות או מי מהן, ומטעם זה בלבד יש מקום לדחיית בקשתו.
6.זאת ועוד, מהאמור עולה, כי בין הצדדים קיימת מחלוקת האם המשיבה 1 הינה מעסיקתו של המבקש, מהם תנאי ההעסקה החלים עליו והאם למבקש זכות לקביעות במקום העבודה אצל מי מן הנתבעות.
שאלות ממן אלה מן הראוי שתתבררנה במסגרת ההליך העיקרי ולא במסגרת בקשה לצו שהינו למעשה צו עשה זמני המורה על העסקת המבקש ע"י המשיבות טרם התבררה זכאותו לכך.
7. אין בצו המבוקש משום שמירה על הקיים ומניעת שינוי מצבו של המבקש לרעה עד לבירור התביעה העיקרית אלא יש בו משום קביעת מצב עובדתי חדש וקבלה למעשה של הסעד אשר התבקש ע"י המבקש במסגרת תביעתו העיקרית.
לא לכך מכוון סעד זמני.
7.לנוכח כל האמור לעיל, דין בקשתו של המבקש להדחות.
8.המבקש ישלם לכל אחת מהמשיבות 1 ו- 2 הוצאות משפט בסך של 2000 ₪ וזאת ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי.