גריסו ואח' נ' גרגורי ואח'

החלטה בבקשת התובעים לביטול פסק הדין

רקע

1.התובעים הגישו תביעה כספית בסך 5 מליון ₪ נגד כל הנתבעים.

ביום 25.10.10 ניתן פסק דין נגד הנתבעים 1 ו-3 (תושבי חוץ) בשל העדר התגוננות.

התביעה כלפי הנתבעים 1-4 (להלן – ברמן ועו"ד כהן צדק או הנתבעים) המשיכה להתברר ונקבע קדם משפט ליום 13.2.11 שעה 12:30.

במועד שנקבע לקדם משפט התייצבו באי כוחם של ברמן ועו"ד כהן צדק.

לא היתה התייצבות מטעם התובעים.

יצוין, כי התובעים 1 ו-2 מיוצגים על ידי עו"ד איל בר-לב, ואילו התובע 3 (להלן – נמרוד), עורך דין בעברו, מייצג את עצמו.

לאחר שבית המשפט בדק ומצא כי התביעה הומצאה כדין, ניתן באותו יום פסק דין הדוחה את התביעה ומחייב את התובעים בתשלום שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסך 25,000 ₪ (להלן – פסק הדין).

לפני עתה בקשתם של התובעים לבטל את פסק הדין.

הנתבעים מתנגדים לבקשה.

על טעמי הצדדים אעמוד בהמשך.

סווג הבקשה

2.כאשר פסק הדין שניתן במעמד צד אחד הוא פגום – ובדרך כלל נובע הפגם מהעדר המצאה כדין למבקש – יבוטל פסק הדין בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה. ביטול כזה נעשה "מתוך חובת הצדק".

כאשר פסק הדין אינו פגום, סמכותו של בית המשפט לבטל את פסק הדין אינה סמכות שבחובה, אלא סמכות המסורה לשיקול דעתו.

ראו: אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית (להלן – גורן), עמ' 372-373, והפסיקה הנזכרת שם.

3.כיצד יש לסווג את הבקשה דנן?

כך נומקה הבקשה לביטול פסק הדין שהוגשה ביום 27.2.11 (סעיף 2):

"היעדרות זאת נבעה מכך שב"כ המבקשים 1 ו-2 (עו"ד ברל-לב – הח"מ), יחד עם המבקש 3 (נמרוד – הח"מ), היו באמצע שמיעת ראיות בתיקים אזרחיים מאוחדים לפני כב' השופט תמיר מיכאל בבית משפט השלום, ולמרות הציפיה שיוכלו להשתחרר לצורך ההופעה לדיון בתובענה הנוכחית, נבצר מהם לעזוב את הדיון שבו שניהם נטלו חלק".

הבקשה חתומה על ידי נמרוד.