אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גרינברג נ' עירית קרית מוצקין

גרינברג נ' עירית קרית מוצקין

תאריך פרסום : 17/11/2011 | גרסת הדפסה
עמ"א
בית משפט לענינים מקומיים קריית ביאליק
40669-09-11
13/11/2011
בפני השופט:
לובנה שלאעטה חלאילה

- נגד -
התובע:
שושנה גרינברג
הנתבע:
עירית קרית מוצקין

החלטה

לפני בקשה להארכת מועד להישפט, המוגשת בהתאם לסע' 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נ"מ], תשמ"ב-1982 (להלן "החסד"פ), ביחס ל – 4 עבירות חנייה שבוצעו בשטח שיפוטה של המשיבה. העבירות בוצעו בימים 1.7.09, 20.11.09, 20.1.10 ו – 6.10.10.

לאחר שעיינתי בבקשה על מצורפיה, לרבות במכתבים שהמציאה המבקשת למשיבה, ובתגובת המשיבה, מצאתי לדחות את הבקשה;

בהתאם לסע' 230 לחסד"פ : "הודיע אדם לפי סעיף 229(א) שברצונו להישפט על העבירה, תישלח לו הזמנה למשפט תוך שנה מיום שנתקבלה הודעתו; בית המשפט רשאי, לקיים את המשפט גם אם אותו אדם ביקש להישפט באיחור, ובלבד שהתקיימו התנאים האמורים בסעיף 229(ה), בשינויים המחויבים, או מנימוקים מיוחדים אחרים שיפרט בהחלטת...".

עפ"י הפסיקה, עיקר השימוש בסעיף זה ניתן לעשות במקום שבו המבקש לא ידע ולא יכול היה לדעת כי אישום תלוי ועומד נגדו (ראה רע"פ 2096/07 ציפורה כוכבי נ' מדינת ישראל; רע"פ 8927/07 סעד אבו עסב נ' מדינת ישראל).

כעולה מהבקשה ומההתכתבויות בין הצדדים, המבקשת ידעה על הדו"חות זה מכבר ופנתה בעניינם (כנראה בעניין שלושה מהם) לכל המאוחר בחודש אפריל שנת 2010, ולא הביאה בבקשתה נימוקים כלשהם לאיחור בהגשת בקשתה ולא הסבירה את ההשתהות הרבה שהיתה מאז, ומכאן איני מוצאת הצדקה להארכת המועד.

ברע"פ 1260/90 שלבי עאטף סעיד נ' מדינת ישראל (שם בוצעה העבירה ביום 29.11.06 והבקשה להישפט הוגשה ביום 11.5.08) נקבע "ניתן לראות אפוא כי כאשר בעבירה מסוג "ברירת משפט" עסקינן, יש להראות כי האיחור בהגשת הבקשה להישפט נובע מסיבות סבירות, שכן הנחת היסוד היא כי הנאשם כלל אינו מעוניין להישפט בגין מעשיו. שונה מצב זה ממקרה בו לנאשם זכות להישפט מלכתחילה, כברירת מחדל, וניתן פסק דין בהיעדרו, שאו אז ישנו מקום לשקול ביתר שאת אם ישנו מקום לבטל את הרשעתו".

דברים אלה, של כב' השופט ג'ובראן מקבלים היום משנה תוקף, לאחר תיקון סע' 230 (תיקון מיום 27.1.10) כאשר היום נדרש ביהמ"ש לפרט נימוקים מיוחדים להארכת המועד ולא 'סתם' נימוקים. אם עובר לתיקון לא היו קווים מנחים או מגבלות באשר למקרים בהם ביהמ"ש נענה לבקשה להישפט שהוגשה באיחור, הרי שכיום ניתן להאריך את המועד במקרה שהסיבה לכך לא היתה תלויה במבקש ושמנעה בעדו להגיש את הבקשה במועד וכן מנימוקים מיוחדים אחרים שיפורטו.

ביהמ"ש העליון (כב' השופט ג'ובראן) התייחס ביום 27.1.2010 להוראת סע' 230 לאחר התיקון בהאי לישנא :

"לפי סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב -1982 בית המשפט רשאי, לקיים את המשפט גם אם הנאשם ביקש להישפט באיחור, ובלבד שקיימים נימוקים מיוחדים שיפורטו בהחלטה. הדרישה לנימוקים מיוחדים אינה בגדר סרח עודף מילולי מיותר; היא באה להקנות להחלטה להתיר שפיטה באיחור, הצדקה מהותית. דרישה זו לנימוקים מיוחדים מצמצמת את שיקול דעת בית המשפט, וזאת על מנת לא לפגוע בתכליות המיוחדות העומדות בבסיס קיומם של סדרי הדין המיוחדים בעבירות מסוג "ברירת משפט". אכן לכל אדם הזכות ליומו בבית המשפט, ואולם זכות זו אינה מוחלטת ומולה עומדים זכויות ואינטרסים נוגדים. מתן אפשרות במקרים מסוימים להרשיע אדם בהיעדרו או למנוע ממנו להישפט במקרים מסוימים משקפת את "האיזון אותו קבע המחוקק בין זכותו של הנאשם לנכוח במשפטו לבין הצורך בניהול יעיל של ההליך המשפטי" (רע"פ 329/10 חיים סדגר נ' משטרת ישראל – מדינת ישראל).

מדברים אלה עולה כי אורכה להישפט תינתן, בעיקר היום לאחר התיקון, במשורה ובמקרים בהם הראה המבקש כי חלו נסיבות חריגות המצדיקות הארכת המועד. במקרה בו עסקינן, המבקשת ידעה על הדו"חות זה מכבר ולא הביאה בבקשתה את הנסיבות שהביאו לאיחור בהגשתה והמצדיקות את האורכה המבוקשת. הטענה כי המשיבה לא התייחסה לפניותיה אינה עולה בקנה אחד עם התשובות שצירפה המשיבה לתגובתה, ומכל מקום אין בטענה זו, כשלעצמה, כדי להצדיק את ההשתהות בהגשת הבקשה.

גם לגוף העניין, נראה כי אין בפיה של המבקשת טענות שיכולות לשמש לה הגנה טובה כנגד העבירות המיוחסות לה, שכן בפועל אין הכחשה בביצוע העבירות, ומבוקשת התחשבות בקושי לחדש את תג החנייה מדי שעה, אלא שאין בקושי זה – גם אם הוא קיים – כדי להצדיק דין שונה למבקשת, ודאי לא לאחר שבוצעו העבירות בפועל.

אשר על כן, אני מורה על דחיית הבקשה.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ט"ז חשון תשע"ב, 13 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ