גרינברג נ' גוזינסקי ענת ואח'

פסק דין

תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת עקב ת"ד שבה מעורב רכב הנתבעים.

התאונה אירעה בצומת, שעה שהתובעת פנתה שמאלה לצומת והנתבעת נסעה ישר.

גרסאות הנהגות (התובעת והנתבעת 1) סותרות - התובעת טוענת, כי נכנסה לצומת בחסות רמזור ירוק ואילו הנתבעת טוענת, שהיא נכנסה לצומת בחסות רמזור ירוק. אין מחלוקת שהדבר אינו אפשרי. לא הייתה תקלה ברמזורים ולפי התוכנית (וההיגיון) אין מצב של אור ירוק ברמזורים הרלבנטיים בו זמנית.

בעניין תאונה זו נערכה חקירה משטרתית, אך הוחלט שלא להגיש כתב אישום כנגד מי מהנהגות. הוגש לעיוני תיק המשטרה לרבות דו"ח ותשריט שערך בוחן התנועה והודעות שנגבו במשטרה.

לאחר ששמעתי את העדים לרבות המומחה מטעם הנתבעים (חוקר תאונת דרכים, מר וולמרק) ועיינתי בכל החומר שהוגש לתיק ובטענות הצדדים - אני מעדיפה את גרסת התובעת, שהייתה מהימנה ולא נסתרה ומתיישבת יותר עם הראיות וכלל נסיבות העניין. הכל כמפורט להלן.

הנתבעת העידה כי נסעה במסלול הימני מבין שלושה. לפי עדותה, נסעה באיטיות רבה, שכן איננה מכירה את תל-אביב וחיפשה רחוב מסוים. בעלה ישב לצדה וחיפש את שם הרחוב (בעלה של הנתבעת לא הגיע ליתן עדות).

לפי דו"ח ותשריט הבוחן, התאונה אירעה כאשר רכב התובעת כבר היה לקראת סיום הצומת, מרחק קצר מהרמזור שבנתיב נסיעתה של הנתבעת.

העד מטעם התובעת, שעדותו הייתה מהימנה, העיד שהגיע להגיש עזרה בתוך שניות מבית הקפה הסמוך העיד, כי כשניגש לסייע הבחין בכך שהרמזור בכיוון הנסיעה של התובעת היה ירוק. בנוסף העיד, כי רכבים אחרים שבאו מכיוון הנסיעה של התובעת המשיכו בנסיעה (הרמזור מכיוון הנסיעה של התובעת מכוון את התנועה שנוסעת ישר ושמאלה). לעומת זאת, לא היו רכבים מכיוון הנסיעה של הנתבעת (גם הנתבעת אישרה זאת).

חוו"ד הנתבעים אינה משכנעת, כבר מן הטעם שהיא מבוססת על כך שהנתבעת נסעה בנתיב האמצעי (ראו ח"נ של המומחה). בסיס עובדתי זה נשמט בעדותה של הנתבעת, שהעיד בברור ובאופן חד-משמעי, כי נסעה באיטיות מרובה בנתיב הימני על מנת שבעלה יוכל להסתכל על שמות הרחובות (אציין כי עדות הנתבעת בבית המשפט שונה מהודעתה במשטרה, שם נכתב כי איננה יודעת אם נסעה בימני או באמצעי ובשונה מהודעת בעלה במשטרה, שלא זומן להעיד כאמור, שלפיה נסעה בנתיב האמצעי. דו"ח בוחן התנועה המשטרתי נערך על סמך המידע שמסרה בעלה שלה נתבעת כאילו נסעה הנתבעת בנתיב האמצעי).

מעבר לכך, חוות הדעת איננה שוללת את האפשרות שהתובעת נסעה באור ירוק ואילו הנתבעת נסעה באור אדום. המומחה ערך חישובי סבירות המבוססים, כאמור, על עובדות לא נכונות.

התוצאה היא שאני קובעת כי הנתבעת 1 אחראית לתאונה.

אין מקום לקבוע רשלנות תורמת של התובעת, לאור כל האמור ובכלל זה, משום מיקום התאונה לקראת סוף הצומת ובסמוך למיקום רמזור הנתבעת.

לא הוכח הנזק של אובדן הכנסה והוצאות נסיעה.

לאור האמור, אני מחייבת את הנתבעות 1-2, באמצעות הנתבעת2, לשלם לתובעת את סכום הנזק לרכב לפי חוו"ד המומחה מטעם התובעת כולל י.ע., בסך כולל של 61,302 ₪ בצירוף ה"ה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל; אגרות בצירוף ה"ה וריבית כדין ממועד ששולמו; ובתוספת שכ"ט עו"ד בסך של 7,234 ₪.

התשלום יבוצע בכפוף להמצאת תצהיר בכתב של הבעלים הרשום של הרכב (בן צבי דורית) שלפיו אין לה כל תביעה כנגד הנתבעים בגין התאונה נושא התביעה ובתוך 30 ימים מעם שיומצא התצהיר.

המזכירות תדוור לצדדים

ניתן היום, כ"ח סיון תשע"ג, 06 יוני 2013, בהעדר הצדדים.