גרינברג ואצ'סילאב ואח' נ' חברת ביטחון גינות בע"מ ואח' - פסקדין

פסק דין

1.בפנינו תביעה ותביעה שכנגד.

התביעה הוגשה כנגד הנתבעים 1 ו- 2 ועניינה עתירתו של התובע והנתבע שכנגד (להלן: "התובע") לתשלום זכויות סוציאליות שלטענתו לא שולמו לו.

התביעה שכנגד הוגשה על ידי הנתבעת 1 – ביטחון גינות בע"מ, כנגד התובע וכנגד הנתבעת 3 ועניינה תשלום כספים בגין נזקים שלכאורה נגרמו לנתבעת 1 ופיצויים בגין התנהגות בחוסר תום לב.

בהחלטת בית הדין מיום 25.11.08 (כב' השופטת (כתוארה אז) לקסר) נמחקה התביעה שכנגד כנגד הנתבעת 3 והתובע, אולם בערעור שהוגש על ההחלטה קבע בית הדין הארצי (ע"ע 694/08 מיום 9.7.09) כי יש לצרף להליך את הנתבעת 3 כנתבעת נוספת.

הצדדים לתובענה

2.התובע הועסק כעובד שמירה מחודש 4/04 ועד לחודש 11/06.

3.הנתבעת 1 והתובעת שכנגד – ביטחון גינות בע"מ (להלן: "החברה") הינה חברה למתן שירותי שמירה והסעות.

4.הנתבע 2 - מר משה לאוב (להלן: "הנתבע") הינו מנהל בחברה, כשמהות תפקידו שנויה במחלוקת.

5.הנתבעת 3 – נידן סחר ושיווק מזון בע"מ, הינה סופרמרקט אשר מקום מושבו בקניון השומרון בקרני שומרון.

טענות הצדדים

6.לטענת התובע, ביום 17.11.06 נלקח ממנו הנשק ומיום זה לא שובץ עוד לעבודה והמתין למעלה משלושה שבועות ללא עבודה, ללא תשלום בגין ימים אלו וללא כל מענה מצד הנתבעים בנדון. התובע טען כי נוכח פיטוריו דרש ממר אריה לאוב את פיצויי הפיטורים אולם נתקל בסירוב בטענה כי הוא אינו זכאי לפיצויים.

לטענת התובע, הוא עבד בהיקף העולה בהרבה על היקף משרה מלאה, לרוב במשמרות לילה ובשעות נוספות ושעות שבת רבות. לטענתו עבד 12 שעות עבודה ביום ואף מעבר לכך, 7 ימים בשבוע.

עוד טען התובע כי לא שולמו לו מלוא זכויותיו הסוציאליות כנדרש על פי חוק ועל פי צו ההרחבה בענף השמירה. לטענתו, אי תשלום זכיותיו מהווה פגיעה מהותית בתנאי העסקתו והפרה חמורה של חוקי העבודה וצווי ההרחבה בענף.

בנוסף טען כי לא ניתנו לו תלושי שכר מעולם בניגוד לחובה לעשות כן.

עוד טען התובע כי שכרו שולם לו באופן קבוע באיחור של 30 יום בניגוד לחוק, דבר המזכה אותו בפיצויי הלנת שכר.

התובע טען כי ניסה מספר פעמים ליצור קשר עם הנתבעים ואף שלח להם מכתב אולם לא קיבל כל מענה ותנאי העסקתו לא שופרו.

לאור האמור עתר התובע לתשלום פיצויי פיטורים, גמול עבודה בשעות נוספות ושעות שבת, פדיון חופשה, פדיון הבראה, דמי חגים, פיצוי בגין אי הפרשה לגמל, תוספת וותק ופיצויי הלנה בגין איחור בתשלום משכורותיו.

התובע טען כי יש לראות בנתבעים מעבידים במשותף וכי על הנתבע חלה אחריות אישית לתשלום זכויותיו, בנוסף לאחריות החברה.

7.הנתבע טען לאי קיומה של יריבות בינו לבין התובע, כשלטענתו, התובע עבד אצל החברה בלבד אשר שילמה לו את כל המגיע לו ואף חתם על הסכם פשרה עמה.