גרין נ' אגף לרישוי ופיקוח כלי יריה ואח'

פסק דין

עתירה זו עניינה החלטה של משיב 1 להתלות את רישיונו לכלי ירייה, בהתאם להמלצת משיבה 2. כאמור בעתירה, ההודעה על התליית הרשיון הגיעה לידי העותר ביום 13.8.2010. במכתב זה צוין כי עומדת לעותר הזכות להשיג על ההתליה. משפנה במכתב קצר לרשות בנדון, חלף ההשגה, נענה במכתב (שהתקבל בידיו ביום 20.8.2010) כי הוא מופנה לחוק כלי היריה, התש"ט – 1949 וכי אם לא יגיש השגה תוך 30 ימים, יבוטל רישיונו. ביום 24.8.2010 הוגשה העתירה דנן יחד עם בקשה לצו ביניים (שנדחתה). עיקר העתירה – בקשה לעיין בחומר החסוי בעניינו של העותר עוד טרם הגשת השגה או התליית רישיונו.

דין העתירה להידחות על הסף. ראשית יצויין, כי העותר לא מיצה הליכים טרם הפניה לבית משפט זה. סעיף 12 (ג1)(1) לחוק מאפשר השגה על החלטה מסוג ההחלטות דנן ועל העותר למצות ההליכים טרם הפנייה לבית משפט זה (ראו למשל, בג"ץ 1394/01 פוקס נ' משרד הפנים (לא פורסם, 20.3.2001). אין בעתירה לעיון בחומר החסוי כבר בשלב זה בכדי לייתר עניין זה, שכן המחוקק קבע מנגנון "פנימי" בחוק לבחינה מחודשת של העילה ככל שמדובר בהחלטה שנסמכה על המלצת משטרת ישראל (וראו סעיף 12(ג1)(2) לחוק). יצויין עוד, כי גם בפסק הדין שצירף העותר אין כדי לשנות ממסקנתי זו שכן כעולה ממנו, ועדת הערר היתה משיבה להליך - משמע העתירה באה לעולם לאחר מיצוי ההליכים הקבוע בדין. שנית, ומעבר לנדרש, אציין כי על פניו נעדר בית המשפט סמכות מקומית להידרש להליך. ההחלטה שנתקבלה היא של משיב 1 בלבד, ומשרדו בתיק זה הינו בחיפה. עצם העובדה שההחלטה נסמכה על מידה שמקורו במשטרת ישראל, אין בה די בנסיבות המקרה על מנת לבסס את סמכותו המקומית של בית משפט זה.

מטעמים אלו, דין העתירה להידחות על הסף וכך אני מורה.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ' אלול תש"ע, 30 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.