פסק דין
1.המבקש הינו עורך דין, אזרח בלגי, ותושב העיר אנטוורפן.
לטענת המבקש, הוא ייצג את המשיבים בעיסקה לרכישת שני בנייני משרדים באנטוורפן. סוכם בינו לבין המשיבים כי שכר טרחתו בגין הטיפול המשפטי בעיסקה יעמוד על 1% ממחיר העיסקה. ביום 27/8/98 נחתם הסכם המכר, לפיו רכשו המשיבים את שני הבניינים באנטוורפן, במחיר 2,974,722 יורו. המשיבים לא הצליחו להשיג את המימון לרכישה, ועל כן לא נחתם בסופו של יום שטר נוטריוני, והסכם המכר בוטל ע"י המוכר. הביטול אושר ע"י בית משפט בבלגיה. המבקש דרש מהמשיבים את שכר טרחתו, בסך 29,870.20 יורו. המשיבים שילמו לו סך 2,478.94 יורו בלבד, ולא שילמו את היתרה. המבקש הגיש אפוא תביעה כנגד המשיבים לבית המשפט בערכאה ראשונה במחוז השיפוטי אנטוורפן. ביום 28/4/03 ניתן פסק דין, ובו חייב ביהמ"ש בערכאה ראשונה את המשיבים לשלם למבקש סך 12,517.65 יורו, בתוספת ריבית והוצאות משפט.
2.המשיבים הגישו ערעור על פסק הדין, לביהמ"ש לערעורים באנטוורפן. ביהמ"ש לערעורים באנטורפן נתן פסק דין בערעור, ביום 27/3/07.
בפסק דין נקבע:
(א)כי המבקש היה היועץ המשפטי של המשיבים בעת עריכת הסכם הרכישה מיום 27/8/98, וכי הוא ייצג את שניהם במסגרת העיסקה.
(ב)כי בין המבקש והמשיבים היה הסכם שכ"ט לפי 1% ממחיר הרכישה.
(ג)כי הסכם שכר הטרחה לא היה מותנה בתנאי כלשהו או בהשגת תוצאה מסויימת.
(ד)כי ביטול ההסכם לאחר חתימתו אירע באשמת המשיבים, אשר לא הצליחו להשיג את האשראי הדרוש למימון הרכישה.
(ה)ביהמ"ש לערעורים מינה, כמומחה מטעם ביהמ"ש, עו"ד בלגי, שחיווה דעתו כי המבקש עקב מעקב פעיל אחר העיסקה, שיחות שונות, בדיקות, ידע של העסקים והשפות, משא ומתן ושיחות ארוכות. יש גם לקחת בחשבון את היקף הסכומים ותחומי האחריות. המומחה קובע עוד בחוות דעתו, כי בהתחשב בסכומים הגבוהים, ערך המאמצים שהושקעו בעיסקה, האחריות הלא מבוטלת של עורך הדין (המבקש), התעריפים המקובלים בענף הנדל"ן, השירותים שסופקו, ההשקעה והידע, הסכום של 29,747.22 יורו כשכ"ט עו"ד בגין העיסקה, איננו מוגזם, ועונה לקריטריונים של סבירות ומתינות הקבועים בחוק.
(ו)ביהמ"ש לערעורים אימץ את חוות דעת המומחה, ופסק למבקש את הסכום הנ"ל, בניכוי הסכום ששולם, ובסה"כ חייב את המשיבים לשלם למבקש סך של 27,273.29 יורו בתוספת ריבית והוצאות משפט.
3.המבקש טוען כי המציא את פסק הדין בערעור, למשיבים, ביום 23/10/07.
4.ביום 28/3/08 נתן מזכיר ביהמ"ש העליון לערעורים של בלגיה (Cour de Cassation) אישור, כי אין ערעור תלוי ועומד כנגד פסק הדין הנ"ל של ביהמ"ש לערעורים באנטוורפן.
5.החוב הפסוק לא נפרע, ולפיכך הגיש המבקש את הבקשה שבפניי, בקשה לאכיפת פסק חוץ (הוא פסה"ד של ביהמ"ש לערעורים באנטוורפן) לפי חוק אכיפת פסקי חוץ תשי"ח-1958.
6.המשיב 1 (להלן - "המשיב"), בתשובתו לבקשה, מעלה מספר טענות, ואלה הן, בתמצית:
(א)כי לבקשה לאכיפת פסק חוץ לא צורף תצהיר ערוך כדין, ודי בכך על מנת לדחות את בקשת האכיפה על הסף.
(ב)כי פסק החוץ לא נמסר לו ב- 23/10/07 או בכל מועד אחר, וכי לראשונה קיבל העתק פסק החוץ רק עם התקבל הבקשה לאכיפת פסק החוץ לידיו, ביום 5/12/08.
(ג)כי, משום כך, פסק החוץ טרם הפך חלוט, באשר המשיב רשאי לערער עליו עד יום 24/5/09.
(ד)כי פסק החוץ סותר את תקנת הציבור במובנה הרחב, הואיל ולא ייתכן שפסק החוץ יהפוך חלוט, מבלי שהמשיב קיבל אותו, ואף לא ידע על קיומו.
(ה)כי דרישת ההדדיות בין ישראל לבלגיה אינה מתקיימת.