גרומן נ' ביטוח ישיר בע"מ

החלטה

בפניי מונחת בקשה המבקשת, היא הנתבעת בתיק העיקרי, למחיקת התביעה על הסף, מחמת העדר יריבות.

טענות הצדדים:

1. לטענת המבקשת, התביעה שהוגשה הינה תביעה בעילה חוזית, שעה שהמשיב כלל אינו צד להסכם עם המבקשת ומשכך למשיב אין יריבות כלפי המבקשת.

המבקשת טוענת, כי התביעה שהוגשה הינה תביעה לפיצוי כספי בעקבות מקרה ביטוח שאירע, בהתאם לפוליסת ביטוח רכב שמספרה: 50225904 (להלן: "הפוליסה"), כאשר בעלת הפוליסה הינה גב' לינדה גרומן ולא המשיב.

המבקשת מוסיפה וטוענת כי אין המדובר בטעות, כי אם בחוסר תום לב, מאחר ובשם בעלת הפוליסה נפתח תיק על ידי כונס הנכסים הרשמי.

משכך, טוענת המבקשת כי יש להורות על מחיקת התביעה על הסף.

2. בתגובה, טוען המשיב כי אין חולק כי במועד התרחשות האירוע נשוא התביעה, גב' לינדה גרומן (כלתו של המשיב) הייתה בעלת הפוליסה ורשומה כנהגת העיקרית ברכב אשר היה מעורב בתאונה, אולם לאחר שבעלת הפוליסה לא קיבלה פיצוי כספי מאת המבקשת, הצטרף המשיב לפוליסה, לאחר ששילם למבקשת תשלום בסך של 300 ₪.

לטענת המשיב, בהעדר ייעוץ משפטי, סבר כי בצירופו לפוליסה לאחר קרות מקרה הביטוח, יש כדי להקים לו זכות תביעה כנגד המבקשת בגין האירוע נשוא התביעה.

3. המשיב טוען, כי המבקשת מתחמקת ממתן תשלום כספי לבעלת הפוליסה, מאחר ואין ברשותה חשבון בנק ואינה רשאית לפתוח חשבון, מאחר והיא מצויה בעיצומו של הליך פשיטת רגל.

4. במסגרת התגובה, המשיב מבקש לצרף את בעלת הפוליסה – לינדה גרומן – כתובעת נוספת, מכוח תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"), כאשר לטענתו בעלת הפוליסה נתנה את הסכמתה לצירופה כתובעת.

דיון והכרעה:

5. טענת מחיקה מפאת חוסר יריבות, נכנסת בשערי תקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי, ומשמעה כי לא מתקיימת עילת תביעה כלפי הנתבע הספציפי. במילים אחרות, הגם שמתקיימת עילת תביעה, אין היא מופנית כלפי בעל הדין הנכון או שאין התביעה מוגשת על ידי בעל הדין הנכון, אשר אינו בעל הזכות לתבוע [ראו: משה קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי – הלכה ומעשה, כרך א' (מהדורה 15, 2007), 648].

6. בענייננו, התביעה העיקרית הינה לתשלום תגמולי ביטוח בגין נזקי רכוש שאירעו לרכב המבוטח בפוליסה, כתוצאה מתאונה בה היה מעורב.

אין חולק כי המשיב אינו בעל הפוליסה וכי לא היה בעל הפוליסה במועד התרחשות האירוע נשוא התביעה.

טענת המשיב, כי הינו בעל הרכב וכי הצטרף לפוליסה לאחר התרחשות התאונה (לא צוין באיזה תאריך ותחת איזה כובע – כבעל הפוליסה או כנהג עיקרי) אינה מקימה לו זכות תביעה כנגד המבקשת.

אין בעצם היותו של המשיב בעל הרכב במועדים הרלבנטיים למקרה הביטוח, כדי להקנות לו זכות תביעה כנגד המבטח, ועל מנת שתיווצר יריבות כלפי המבטח, נדרשת קיומה של זכות חוזית כלפי המבטח [ירון אליאס דיני ביטוח כרך א' (התשס"ט - 2009), 189].

ודוק: לא מן הנמנע כי מבוטח יזכה בתגמולי ביטוח חרף העדר בעלותו ברכב נשוא פוליסת הביטוח [ראו: סעיף 55 (ב) לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק חוזה הביטוח")]. אך, מי שאינו מבוטח על פי פוליסת ביטוח, לא יוכל לזכות בתגמולי ביטוח אך ורק מכוח היותו הבעלים של הרכב נשוא פוליסת הביטוח.

מאחר והמשיב לא היה בעל הפוליסה או המבוטח או המוטב על פיה במועדים הרלבנטיים למקרה הביטוח, הרי שכתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה ויש להורות על מחיקתו. [ראו סעיף 55 (א) לחוק חוזה הביטוח].

7. למותר לציין, כי המשיב מודע לעובדה שבעלת הפוליסה נמצאת בהליכי פשיטת רגל (כפי שציין בעצמו בתגובה) וכי ניתן כנגדה צו כינוס נכסים ובמצב דברים זה אין ביכולתה להגיש תביעה, אלא באמצעות כונס הנכסים/ הנאמן שמונה בהליכי פשיטת הרגל.