גרובר נ' דברי ואח'

פסק דין

1.קטנועה של התובעת ורכבה של הנתבעת 1 התנגשו, ושתי גרסאות לאירוע.

2.התובעת טוענת כי עמדה ברמזור בנתיב ימין, מאחורי הרכב הראשון ברמזור (התובעת מטעימה כי היא אינה מן העוקפים רכבים ונעמדים בראש הטור). משהופיע אור ירוק החל הרכב הראשון להתקדם לעבר פנייה לימין אך בלם, והתובעת עצרה אחריו. או אז פגע בה רכב התובעת, בדופן ימין קדמית, בחלקו האחורי של האופנוע מצד שמאל, המשיך וגירד את האופנוע משמאל, עד שעצר. הקטנוע נהדף לעבר הרכב הראשון ופגע בו. כך הוסב לתובעת של 5,078 ₪ (כולל דו"ח שמאי).

3.לטענת הנתבעת היא שעמדה ברמזור מאחורי הרכב הראשון, ולפתע הגיחה הנתבעת מימין, ניסתה לעקוף את רכב הנתבעת, פגעה בדופן ימין קדמי של רכב הנתבעת, והקטנוע נפל על המדרכה.

4.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שמעתי את טיעוני הצדדים על-פה, ועיינתי במסמכים ובתמונות שהציגו הרי שמצאתי כי דין התביעה להתקבל. בנוסף לאמון המלא שרחשתי לתובעת, הרי שהנזק שנגרם לקטנועה אינו מתיישב על פני הדברים אלא עם גרסתה. חלקו האחורי של הקטנוע נפגע ותושבת המנוע הוסטה ממקומה, כפי שאף הבהיר השמאי מטעם התובעת, שנכח דרך מקרה באולם ונתבקש על-ידי בית המשפט לחוות דעתו המקצועית בעניין. פגיעה כזו, הובהר, אינה יכולה להיגרם מנפילה, אלא מפגיעה מאחור, פגיעה שלא אירעה לפי גרסתה של הנתבעת. פגיעה כזו לא יכולה היתה להתקיים בקטנוע קודם למועד התאונה, שכן היא לא היתה מאפשרת את המשך הנהיגה בו.

בנוסף לא ברור, כפי שביאר אף השמאי (שביקש לא "לקחת צד"), כיצד יכולה היתה התובעת לגרום לנזק המתואר בחלקו הימני קדמי של רכב הנתבעת, בשים לב לסימני השריטה המינימליים בחלקו השמאלי-קדמי של הקטנוע.

יתר טענות הנתבעת לא היה בכוחן לגבור על קשיים אלה.

5.הנתבעות תשאנה אפוא יחד ולחוד במלוא נזקה של התובעת, בסכום של 5,078 ₪. נוכח דרך התנהלותה של התובעת בעת הדיון לא ראיתי לעשות צו להוצאות.

זכות לעתור לבית המשפט המחוזי לרשות ערעור על פסק הדין בתוך 15 יום.

ניתן היום, ו' אב תשע"ב, 25 יולי 2012, בהעדר הצדדים.