פסק דין
הנתבעת 1 היא חברה לעבודות מסגרות בבעלותם ובניהולם של הנתבעים 2-3, האחים אורי ובועז אבוגוב.
התובע, מר ולרי גגרין, עלה לישראל בשנת 1999 והועסק על ידי הנתבעים כמסגר ורתך במפעלי הנתבעת 1 מיום 1.6.00 עד ליום 31.10.08. עד לתחילת שנת 2006 הועסק התובע במפעלי הנתבעים בבת-ים ובראשון לציון ומאז הועסק במפעל שהקימו הנתבעים במישור אדומים.
לאחר סיום עבודתו הגיש התובע תביעה זו לפיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה ולקרן השתלמות על פי צו ההרחבה בענף המתכת, השלמת פיצויי פיטורים, דמי נסיעות, דמי חגים, דמי הודעה מוקדמת, פדיון חופשה ודמי הבראה.
אחריות הנתבעים 2-3
בכתב הגנתם ובתצהיריהם הכחישו הנתבעים 2-3 אחריות אישית להעסקת התובע, אך במהלך הדיון הם הודו בכך שהם היו, יחד עם הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת"), מעסיקיו של התובע.
התביעה לפיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה
אין מחלוקת שבתקופת עבודת התובע לא הפרישו הנתבעים כספים כלשהם לפנסיה עבור התובע.
לטענת התובע, בכך הפרו הנתבעים את הוראות צו ההרחבה בענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה משנת 2004 (להלן: "צו ההרחבה" או "הצו") אשר חל על העסקתו ומחייב את הנתבעים להפריש בגינו הפרשות לפנסיה ולקרן השתלמות בשיעורים הקבועים בצו.
הנתבעים כופרים בתחולת צו ההרחבה על העסקת התובע.
צו ההרחבה, אשר תחולתו מיום 27.9.04, הרחיב את תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי (7032/2003) שבין התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה בישראל מיום 10.7.03 על:
"העובדים והמעבידים בישראל בתעשייה ובמלאכה בענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה".
סעיף ההגדרות של צו ההרחבה כולל הגדרה של "מפעל/מעסיק" שזו לשונה:
"כל מפעל, מעסיק בענפי המתכת, החשמל והאלקטרוניקה, המעסיק עובדים שכירים לשם ייצור או הרכבה בענפים הבאים:
מתכת, עיבוד שבבי, חריטה וכרסום, זיווד אלקטרוני, אלקטרוניקה, מעבדות אלקטרוניקה, מעבדות לתיקון אודיו, וידיאו וטלוויזיה, מעבדות לתיקון מחשבים וציוד היקפי, מעבדות לתיקון ציוד חשמלי וכלי עבודה, ציוד חשמלי, ביצוע עבודות חשמל למיניהם, חשמל, אלומיניום ומוצריו למבנים ותעשייה, צורפות, פלסטיקה, יצור ועיבוד גומי, מוצרי אריזה, רהיטי מתכת, אופטיקה, מנעולנות לסוגיה, זגגות, זכוכית ומוצריה, יציקה, כבישים ומתיחה, אחזקה ומכניקה, חימום, קירור, מיזוג אוויר, ייצור ושירות למעליות, שירותי תעשייה, מכשירנות, מכניקה עדינה, ליפו. מנועים, אוטומציה, רובוטיקה, צביעה תעשייתית, ציפוי מתכות, תעופה ואביזריה, מכונות והנדסת מכונות, תכנון וייצור מערכות אנרגיה סולרית, תכנון, פיתוח וייצור דגמים לתעשייה ולשירותים, עבודות מסגרות למבנים ולתעשייה".
הצדדים חלוקים בשאלה אם הנתבעת 1 היא "מעבידה בענף המתכת" ובשאלה אם היא "מפעל/מעסיק" כהגדרת צו ההרחבה, קרי: אם הנתבעת העסיקה את התובע בענף "עבודות מסגרות למבנים ולתעשייה".
לצורך הכרעה במחלוקת זו, עלינו לקבוע ממצאים בדבר תחומי עיסוקה של הנתבעת 1. לעניין זה נפסק, כי המבחן לקביעת תחולתו של צו הרחבה הוא "עיקר עיסוקו של המעביד" (עע 18/99 יפה אפרימי נ. לילה עבד (מיום 9.7.2000).
מעדויות התובע והנתבע 3 עולה שמפעל הנתבעת עוסק בייצור גדרות ממתכת (עדות התובע, פרוטוקול 19.6.11, עמ' 11, שורות 20-22, עדות הנתבע 3, פרוטוקול 11.10.11, עמ' 24, שורות 29-30).
לטענת התובע, הנתבעת עוסקת בהקמת פיגומים מברזל, בבניית גדרות ובעבודות מתכת שונות. הנתבעים טענו בתצהיריהם כי 95% מפעילותם היא הקמת גדרות סביב מבני ציבור כגון בתי ספר, מגרשי ספורט וגדרות הפרדה בכבישים. הנתבעים טוענים שאין לקבל את תיאורו של התובע לפיו הנתבעת עוסקת בהקמת פיגומים מברזל או במסגרות למבנים ותעשייה. הנתבעים אינם חולקים על כך שהתובע הועסק בפרוייקט ב"מלון פאלאס" בירושלים בו הועסק בהקמת פיגומים (עדות הנתבע 2, עמ' 16, שורות 8-9). לטענת הנתבעים, מדובר בפרוייקט חד פעמי שאינו מאפיין את עיקר פעילות הנתבעת. לטענת הנתבע 2 בעדותו, הנתבעת מעולם לא ביצעה פרוייקט לבנייה חוץ מן הפרוייקט באולם פאלאס.
לנתבע 2 הוצג בחקירתו הנגדית כרטיס ביקור של הנתבעת בו כתוב "עבודות מסגרות וקונסטרוקציות". זו ראייה לגבי האופן בו הנתבעת מציגה את עצמה, ויש לה משקל לעניין קביעת מהות עיסוקה של הנתבעת ולעניין זה איננו מקבלים את הסברו של הנתבע 2 בעדותו לפיו "בכרטיס ביקור אתה מנסה להיראות הכי טוב שאפשר. אתה מכניס את הדברים כדי שזה יהיה מעניין. אם אכתוב רק מסגרות זה ייראה עלוב", ככל שבהסבר זה התכוון הנתבע 2 לטעון שהנתבעת אינה עוסקת בפועל ב"עבודות מסגרות וקונסטרוקציות".