געברי נ' מדינת ישראל

החלטה

לפני החלטת המבקש לבטל את השבתת הרכב.

נסיבות המקרה

ביום 27.08.2010 רישיונו של המבקש נפסל על ידי קצין משטרה לתקופה של 60 יום, וזאת לאחר שנטען, כי ביום 27.08.2010 בשעה 14:15, הסיע המבקש ברכבו נוסעים בשכר וזאת בניגוד לתקנה 84א לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961 (להלן: "התקנות").

בדיון בבקשה להשבת הרכב שהתקיים לפניי ביום 20.09.2010 טען ב"כ המבקש, כי פסילתו של הנאשם לתקופה של 60 יום לא הייתה כדין זאת לאחר שלא ניתן כל נימוק להשבתה.

נכון הוא שלקצין משטרה יש סמכות על פי סעיף סעיף 57 א'(א)(2) לפקודת התעבורה, התשכ"א- 1961 (להלן: "הפקודה") להשבית רכב לתקופה של 60 יום אם הרכב הושבת בעבר בגין עבירות מהתוספת השביעית לפקודה התעבורה .

מבדיקת חומר הראיות שהובא בפניי נראה שאכן יש רגליים לטענה של ב"כ הנאשם. בטופס הודעת על איסור שימוש ברכב, הקצין כלל לא הסביר מדוע החליט לפסול את הרכב לתקופה של 60 יום. קצין המשטרה רק נימק את החלטתו להשבית את הרכב לתקופה של 60 יום בכך ש "מדובר בעבירה חוזרת" ותו לא.

משלא מצאתי בחומר הראיות שהובא בפניי כל סימוכין או הסבר כל שהוא לכך שרכבו של הנאשם הושבת בעבר, הרי שאין מקום להשבתת הרכב לתקופה של 60 יום. לפיכך, לא מצאתי ראיות המצדיקות השבתת הרכב לתקופה של 60 יום.

נוכח האמור לעיל, אני מעמיד את משך הודעת איסור השימוש ברכב על 30 יום בלבד.

מדובר ברכב פורד טרנזיט מספר 6390528.

המבקש יוכל לקחת את הרכב החל מיום ראשון 26.09.2010 בשעה 09:00.

לפנים משורת הדין לא יוטלו הוצאות על המשיבה בגין הליך זה.

זכות ערר כחוק.

המזכירות תשלח ההחלטה לתביעה ולעורך דין ג'ראסי.

ניתנה היום, י"ג תשרי תשע"א, 21 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: