גנים פריש נ' המועצה הלאומית למניעת תאונות בע"מ ואח' - פסקדין

החלטה

1.בפניינו בקשת המדינה - הנתבעות 2 ו-3, לסילוק התביעה כנגדה על הסף, מחמת היעדר עילה, היעדר יריבות ומעשה בית דין.

2.התביעה המקורית הוגשה ביום 7/10/10 כנגד הנתבעת 1 בלבד.

ביום 20/2/11 הגישה נתבעת 1 כתב הגנה מטעמה.

3.בדיון מקדמי מיום 3/11/11, בתשובה לשאלה מי היה מעסיקה של התובעת בתפקיד מנהלת המכון, טען ב"כ הנתבעת 1 כי התובעת הועסקה במשותף על ידי הנתבעת 1 והנתבעת 2.

בהתאם לכך ביקש ב"כ התובעת לשקול צירופה של הנתבעת 2 כנתבעת נוספת.

4.ביום 27/11/11 הוגשה בקשת התובעת להוספת הנתבעות 2 ו-3 כנתבעות נוספות בתיק.

בית הדין נעתר לבקשה וביום 1/1/12 הוגש כתב תביעה מתוקן.

5.ביום 25/12/11, ב"כ הנתבעת 1 עו"ד סגלוביץ, שוחרר מייצוגה של הנתבעת 1, על פי בקשתו.

6.ביום 1/5/12 הוגשה בקשה זו, לדחיית התביעה כנגד הנתבעות 2 ו-3 על הסף.

7.ביום 3/5/12 התקיים דיון מקדמי נוסף.

הנתבעת 1 לא התייצבה לדיון, למרות שהוזמנה כדין, ולפיכך ניתן כנגדה פסק דין על יסוד כתב התביעה.

8.ביום 23/5/12 הוגשה תגובת התובעת לבקשת הנתבעות 2 ו-3 לדחיית התביעה על הסף.

9.בנימוקי הבקשה נטען כי לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובעת לבין המדינה.

עוד נטען כי לאור פסק דין שניתן על ידי בית הדין האזורי בתע"א 7289/05 לילי נתן נ' המכון הארצי לתחבורה, המועצה למניעת תאונות דרכים, קיים השתק עילה בנוגע לטענת התובעת בדבר קיומם של יחסי עובד ומעביד בינה לבין המדינה.

לחילופין טוענת המדינה כי קיים מעשה בית דין בהתייחס לתביעותיה הכספיות של התובעת בגין תקופה שקדמה ל- 4/4/05, נוכח צווי הקפאת הליכים והסדר נושים שנערך לנתבעת 1.

לגבי טענותיה הכספיות של התובעת בהתייחס לתקופה שקדמה ליום 27/11/04 נטען כי יש לדחותן על הסף מחמת התיישנות.

לחילופין עותרת המדינה למתן צו עיכוב הליכים בתיק, עד למתן הכרעה בערעור התלוי ועומד בבית הדין הארצי, שהוגש על פסק הדין בעניין לילי נתן.

10.בתגובת התובעת נטען כי פסק הדין בעניין לילי נתן, אליו מפנה המדינה בבקשתה, אינו פסק דין חלוט, שכן ערעור שהוגש עליו תלוי ועומד כיום בבית הדין הארצי.

גם אם היה מדובר בפסק דין חלוט, מדובר בפסק דין של בית הדין האזורי שאינו בגדר הלכה מחייבת או מנחה.