החלטה
רקע ותמצית טענות הצדדים
לפני בקשת רשות לערער על החלטת כבוד הרשמת רביע ג'באלי אשר ניתנה במסגרת תיק הוצל"פ 10-021140-88-7 ביום 5.9.11.
המבקש טוען, כי ביום 16.6.11 הוא הגיש בקשה לאיחוד תיקים, השהיית ההליכים נגדו והכרזה עליו כמוגבל באמצעים. כן עתר לקביעת צו תשלומים חודשי על סך 150 ₪. בקשתו נדחתה בשל היקף חובותיו והוא הונחה ללכת להליכי פשיטת רגל. ביום 10.7.11 הוא הגיש בקשה לעיון חוזר בה ציין מדוע לא פנה להליכי פשיטת רגל וציין, כי בעבר נפתחו נגדו שני הליכי פש"ר אשר נסגרו לאחר שהוא לא עמד בתשלומים החודשיים. ביום 5.9.11 ניתנה החלטה על ידי ראש ההוצאה לפועל לפיה הוא הוכרז כחייב מוגבל באמצעים והוטל עליו לשלם סך של 10,000 ₪ כתנאי לפתיחת תיק האיחוד. כן נקבע צו תשלומים חודשים על סך 850 ₪ לחודש.
המבקש טוען, כי אין בידו לעמוד בצו התשלומים אשר נקבע לו. לטענתו, כבוד הרשמת לא התייחסה לנסיבותיו האישיות, אשר פורטו במסגרת בקשותיו, ותחת זאת נתנה החלטה כוללנית וגורפת. לטענתו, בהתחשב במצבו הכלכלי הסכום אשר הוא נדרש לשלם כתנאי לפתיחת תיק האיחוד וכן התשלומים החודשיים שנקבעו הינם גבוהים ובנסיבות העניין התניית איחוד התיקים בתשלום הסכום האמור כמוה כדחיית בקשתו על הסף.
לטענתו, התנהלותו מלמדת על נכונותו לסלק את חובותיו וכי הוא פועל בתום לב וללא כוונה להונות את נושיו או להתחמק מתשלום חובותיו. לטענת המבקש, ההחלטה בדבר תשלום אינה בגדר ענישה והיא צריכה לתאום את יכולת החייב. עוד טוען, כי הוא קיים את דרישות החוק וגילה את מלוא המידע באשר ליכולתו הכלכלית. לטענתו, כבוד הרשמת שגתה שעה שדחתה את טענותיו והתנתה את הדיון בבקשתו בתשלום סכום כה גבוה וקביעת תשלומים גבוהים במסגרת תיק האיחוד.
המשיבים מס' 6, 43 ו-55 הודיעו, כי הם מותירים את הבקשה להכרעת בית המשפט.
המשיב מס' 43 מתנגד לבקשה וטוען, כי דינה להדחות. לטענתו, הוא הזוכה בשני תיקי הוצל"פ אשר נפתחו נגד המבקש. המשיב מס' 43 טוען, כי התיקים האמורים נפתחו בשנת 1990 וכי המבקש נקט בכל דרך אפשרית על מנת להתחמק מתשלום חובותיו. המשיב מס' 43 טוען, כי המבקש פתח בהליכים שונים כדי למשוך זמן ולהתיש את נושיו. לטענתו, המבקש פתח בהליכי פש"ר והליכי איחוד תיקים מספר רב של פעמים והליכים אלו לא הביאו אף לגביית חלק מחובותיו לנושיו.
המשיב מס' 43 מוסיף וטוען, כי המבקש לא נקלע למצב כלכלי קשה בשל ריבוי תיקים, כשלון עסקי או כשלון בגביית חובות של אחרים כלפיו אלא מדובר בחייב אשר באופן שיטתי משך שיקים ללא כיסוי תוך יצירת חובות גבוהים וללא הסבר כלשהו, מלבד רצונו של המבקש להתעשר על חשבון אחרים.
לטענתו, לאור ההיסטוריה של המבקש הרי שהחלטת כבוד הרשמת, אשר ניתנה לאחר שהמבקש פירט את כל חובותיו, נסמכה על יסודות איתנים וניתנה בצורה ובמטרה לאפשר פירעון חובות המבקש, תוך לקיחת מצבו הכלכלי בחשבון. המשיב מס' 43 הוסיף, כי מתן רשות לערער על החלטה מסוג זה תינתן רק במקרים בהם נפלה טעות משפטית או עובדתית. לטענתו, המבקש לא הצביע על טעות כאמור ולא הביא טעם המצדיק התערבות בהחלטת כבוד הרשמת.
דיון ומסקנות
לאחר עיון בבקשה, בתגובות לה ובחומר המצוי בפניי מצאתי, כי דין הבקשה להתקבל, כפי שיפורט.
כנגד המבקש עומדים 60 תיקי הוצאה לפועל וסך חובו עולה על 3 מיליון ₪. המבקש הגיש בקשה לאיחוד תיקים והכרזתו כחייב מוגבל באמצעים. המבקש עתר לצו תשלומים לפיו יהיה עליו לשלם סך של 150 ₪ מידי חודש. בקשה זו נדחתה וכבוד הרשמת ג'באלי קבעה, כי לא יהיה בתשלום הסכום החודשי האמור בכדי לכסות את החוב, ואף לא את הפרשי ההצמדה והריבית הנצברים על החובות. הבקשה להכריז על המבקש חייב מוגבל באמצעים נדחתה בשל העובדה שצו התשלומים המבוקש ינציח את חובו.
המבקש הגיש בקשה לעיון חוזר בעקבותיה כבוד הרשמת הכריזה עליו חייב מוגבל באמצעים. כן קבעה, כי עליו להפקיד סך של 10,000 ₪ בקופת בית המשפט כתנאי לתוקפה של ההחלטה. בנוסף, נקבע למבקש צו תשלומים, לפיו עליו לשלם סך של 850 ₪ מידי חודש. על החלטה זו הוגשה בקשת הערעור בה עסקינן.
לעיתים קרובות, חייבים אשר עותרים, כי יכריזו עליהם כחייבים מוגבלים באמצעים או עותרים לקביעת צו תשלומים מחויבים על-ידי רשמי ההוצאה לפועל בתשלום ראשוני על חשבון חובם, כתנאי לקיום דיון בבקשתם או לצד קביעת צו תשלומים וכתנאי לכניסתה של ההחלטה באשר להכרזתם כמוגבלים ולצו התשלומים לתוקף.
בענייננו, הוכרז המבקש כחייב מוגבל באמצעים ונקבע, כי תיק האיחוד ייפתח לאחר שהוא יפקיד תשלום ראשוני בסך של 10,000 ₪ בקופת לשכת ההוצאה לפועל בנצרת. לצד הקביעה האמורה נקבע למבקש צו תשלומים בסך 850 ₪ לחודש.
בפסיקה נקבע לא אחת, כי קיים ספק באשר לשאלה האם הפרקטיקה של התניית ההכרזה ואיחוד התיקים בביצוע הפקדת תשלום ראשוני הינה נכונה או האם היא נכונה לכל המקרים. קיימת גישה לפיה יש לראות בנקודה בה מוכרז החייב כמוגבל באמצעים כנקודת פתיחה חדשה אשר לאחריה יש לצפות ולדרוש, כי יעמוד בתשלום קבוע ומאוזן אשר ייקבע בהתאם ליכולותיו. יש להעניק לחייב הזדמנות להיכנס למסלול של תשלום סדיר בהתאם ליכולותיו. קביעת תשלום ראשוני, גבוה יחסית, עלולה לסכל אפשרות כאמור. במקרה בו עסקינן, התשלום הראשוני אשר נקבע, כי על התובע לשלם גבוה באופן משמעותי מהתשלום החודשי אשר נקבע, כי על החייב לשלם במסגרת צו התשלומים. סבורני, כי יש בכך בכדי ללמד על סבירותו של החיוב האמור. קביעת חיובים גבוהים מאלו שבידי החייב לעמוד בהם תסכל את מטרתו של צו התשלומים.
מהבקשה עולה, כי המבקש הינו נשוי יליד 1944 וכי הוא ואשתו אינם עובדים והם חיים מקצבה בסך של כ- 4,000 ₪. כבוד הרשמת ציינה, כי היא עיינה בבקשתו של המבקש ובמצורפים לה. עם זאת, היא לא התייחסה למפורט בבקשה ולא הסבירה על סמך מה היא סברה, כי יהיה בידי המבקש לעמוד בתשלומים אשר נקבעו לו.
בנסיבות האמורות, נעתרת לערעור ומבטלת החלטת כבוד הרשמת באשר להפקדת תשלום ראשון בסך 10,000 ₪. כמו כן, מעמידה את התשלום החודשי של המבקש על סך של 650 ₪ לחודש. על המבקש להודיע לתיק האיחוד על שינוי לטובה במצבו הכלכלי.
המזכירות תמציא לצדדים.