אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גנון נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

גנון נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

תאריך פרסום : 01/08/2012 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום נצרת
18393-04-10
26/07/2012
בפני השופט:
עינב גולומב

- נגד -
התובע:
יגאל גנון
הנתבע:
הראל חברה לביטוח בע"מ
פסק-דין

פסק דין

1.בפניי תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע, יליד 20.5.1953, כתוצאה מתאונת דרכים אשר ארעה ביום 12.10.2008, במהלך עבודתו בחברת נמל חיפה.

2.אין מחלוקת בין הצדדים בשאלת החבות, והמחלוקת מתמקדת בסוגיית הנזק בלבד.

הפגיעה בתובע והנכות שנגרמה לו:

כתוצאה מהתאונה, נחבל התובע בחלקי גוף שונים, ונגרם לו שבר בעצם הבריח בכתף שמאל. התובע פונה לבית החולים רמב"ם. השבר טופל שמרנית באמצעות מתלה ליד שמאל, ובהמשך היה התובע במעקב רפואי.

המוסד לביטוח לאומי (להלן – מל"ל ) קבע לתובע 20% נכות זמנית עד ליום 31.12.08, ו- 10% נכות זמנית עד יום 30.4.09. התובע הוכר כ"נכה נזקק" על-ידי המל"ל לתקופה שעד 31.12.2008.

נכותו הצמיתה של התובע נקבעה על-ידי מל"ל כעומדת על 10%, על-פי תקנה 35(1)(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז - 1956 (ארטריטיס עם השפעה קלה על כושר הפעולה הכללי או התנועות). נכות זו נקבעה על-ידי הועדה הרפואית לעררים, אשר קיבלה ערר שהגיש התובע על קביעת הדרגה הראשונה של המל"ל. הבקשה להפעלת תקנה 15 לתקנות נדחתה, לאחר שנמצאה ירידה קלה בלבד בהכנסה.

ראשי הנזק הנטענים:

6.להלן אדון בראשי הנזק להם טוען התובע, ובמחלוקות בין הצדדים ביחס אליהם.

הפסד שכר בעבר:

7.אין חולק כי התובע קיבל שכר ממעסיקתו על חשבון ימי מחלה במהלך התקופה בה לא עבד לאחר התאונה. לפי המפורט בסיכומי התובע, תביעתו לתשלום פיצויים בגין העבר, כוללת שני ראשים: האחד – הטענה לאובדן שכר בתקופה שלאחר חזרתו לעבודה בחודש יוני 2009 ועד לאוגוסט 2011. השני – טענה להפסד שנגרם לו בגין ניצול ימי מחלה עקב התאונה.

8.אשר לטענה בדבר אובדן שכר בתקופה שבין יוני 2009 לאוגוסט 2011: לטענת התובע, במהלך תקופה זו, ועקב מגבלותיו הגופניות, הוא הועבר לעבודה אחרת בנמל חיפה, בתפקיד נהג, במקום עבודתו הקבועה במחלקת הציוד (מסגריה). לעניין זה הוצג מסמך של מחלקת משאבי אנוש אצל המעסיקה, מיום 17.6.09, בו נמסר לתובע על העברתו לעבודה כאמור. לטענת התובע, עקב כך נגרם לו אובדן שכר שכן השכר המשולם לנהגים איננו כולל רכיבים שונים המשולמים לעובדי המסגרייה. התובע טוען כי ההפסד האמור עומד על סך 5,000 ₪ לחודש, והוא תובע פיצוי בסך 127,500 ₪ עבור 25.5 חודשים. הנתבעת, מנגד, טוענת כי לא הוכח שלתובע נגרם אובדן שכר כלשהו, וכי עיון בנתוני השכר שצורפו מביא למסקנה הפוכה.

9.אין מקום לקבל את טענת התובע בדבר אובדן שכר של 5,000 ₪ לחודש בתקופה שבין חזרתו לעבודה (ביוני 2009) ועד חודש אוגוסט 2011, שכן היא אינה עולה בקנה אחד עם נתוני השכר שבפני, ובחינת הנתונים מלמדת על אובדן שכר בשיעור נמוך יותר ובחלק מהתקופה הנטענת בלבד.

אשר לשנת 2009 (החל מחודש יוני): שכרו של התובע לפני התאונה עמד על סך 25,519 ₪ ברוטו (ר' אישור המל"ל בדבר שכר רבעוני וכן תלושי השכר שצורפו), ומשוערך (הצמדה) להיום – 28,060 ₪. לאחר הפחתת המס, עומד הסכום על 22,066 ש"ח. לפי תלושי השכר לתקופה שמחודש יוני 2009 עד דצמבר 2009, בתקופה זו עמד שכרו הממוצע של התובע (לאחר ניכוי מס הכנסה) על 17,352 ₪ (לעניין זה התעלמתי משני בונוסים בגין שנים קודמות, שנכללו בתלוש דצמבר 2009), ובשערוך להיום – 18,932 ₪. שיעור הפסד ההשתכרות שנגרם לתובע בתקופה זו עומד איפוא על כ- 14%. הפסד זה כשהוא מחושב ביחס לתקרת שילוש השכר הממוצע במשק, שהינה 20,747 ש"ח (לאחר הפחתת מס), עומד על 2,905 ₪ לחודש. נוכח האישור שצורף מטעם המעסיקה, בדבר העברת התובע לעבודה אחרת בעקבות התאונה, יש לראות בנזק האמור כנובע מהתאונה. סה"כ ההפסד בגין תקופה זו (7 חודשים) עומד על 20,335 ₪, ובצירוף ריבית (מאמצע התקופה) סך – 21,310 ₪ (לעניין הנפקות של תקרת שילוש השכר הממוצע במשק לחישוב הפיצוי, ר': ע"א 252/86 גולדפרב נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מה(4), 45).

אשר לשנים 2010 ו- 2011 (עד לחודש אוגוסט), מתלושי השכר שצורפו לא עולה כי לתובע נגרם אובדן שכר בתקופה זו; על-פי נתון השכר המצטבר לשנת 2010, ולאחר שיערוך וניכוי מס, עולה כי שכרו החודשי הממוצע של התובע עמד על 22,128 ₪, ובשנת 2011 על 23,986 ₪. אין, איפוא, אובדן שכר בגין תקופה זו.

10.אשר לטענה בדבר הפסד ימי חופשה: התובע צירף הסכם עבודה קיבוצי מיוחד החל אצל המעסיקה, ולפיו, עם פרישת העובד, הוא זכאי למענק בשיעור השווה ל- 6 ימי מחלה עבור כל 30 ימי מחלה שלא ניצל, וזאת אם סה"כ ימי המחלה שנוצלו על-ידו לא עלה על 65% ממכסת ימי המחלה הכוללת המגיעה לו. לעניין זה אף העיד חשב שכר של מעסיקת התובע, מר תומר ארגוב (להלן – החשב), אשר הציג נתונים בדבר המכסה המקסימאלית של ימי המחלה המגיעים לתובע, וניצול ימי המחלה על-ידו. לפי עדותו של החשב, נכון למועד עריכת החישוב שנעשה על-ידו, שהוא יום ה- 31.12.2011, ניצל התובע יותר מ- 65% ממכסת ימי המחלה, ולפיכך הוא אינו זכאי לקבל את המענק. עוד העיד, כי התובע ניצל 197 ימי מחלה בגין התאונה, וכי כאשר מנכים את ימי המחלה האמורים, הרי שנכון למועד עריכת החישוב על-ידו, היה התובע זכאי לקבל את המענק האמור, והיו עומדים לזכותו 262.5 ימי מחלה. התובע טוען לפיכך, כי יש לפצותו בסך 52.5 ימי מחלה, לפי ערך של 543 ₪ ליום (לפי המסמך שנערך על-ידי החשב), ובסה"כ הוא זכאי לפיצוי בסך 28,543 ₪. מנגד טוענת הנתבעת, כי לא הוכחו הנתונים העובדתיים הנדרשים לצורך קבלת טענת התובע, ובכלל זה לא הוכח מהו שיעור ימי המחלה שניצל התובע בעבר, על מנת לעמוד על הצפי של ניצול ימי המחלה על-ידו ללא קשר לתאונה. עוד טענה הנתבעת, כי אין להכיר במלוא ימי המחלה הנטענים, וזאת מאחר שהאישורים ביחס לימי מחלה לתקופה שמעבר ליום 28.2.09, לא ניתנו בתעודות מחלה, אלא מדובר באישורים שניתנו, ובדיעבד, על-ידי רופא המעסיקה של התובע, אשר לא זומן לעדות.

מקובלת עלי טענת הנתבעת, כי אין מקום לראות במלוא תקופת היעדרותו של התובע (שמונה חודשים) כתקופת מחלה ברת פיצוי, וזאת בשים לב לכך שהאישורים שהוגשו המתייחסים לתקופה שלאחר סוף פברואר 2009, ניתנו בחלקם למפרע, ולפיכך יש לתת להם משקל מוגבל. נוכח האמור, ובשים לב לכך שעורך המסמכים לא זומן לעדות, וכן בהתחשב בעובדה שלא צורפו מסמכים רפואיים ביחס לתקופה האמורה (אלא רק מתקופה הסמוכה לתאונה), ובנותני את דעתי אף לשיעור הנכות שנקבעה, אינני סבורה כי יש לפצות בגין מלוא תקופת המחלה הנטענת. כמו-כן, יש קושי להעריך בצורה מושכלת את הצפי לכך שהתובע היה זכאי לקבל, ללא התאונה, את המענק בגין אי-ניצול ימי מחלה, בהיעדר התמונה הכוללת בדבר ניצול ימי מחלה על-ידו. יצויין כי בהתאם לחישוב שערך החשב (ת/1), הרי שבמועד בו נערך החישוב (שאיננו, מטבע הדברים, מועד הפרישה), ככל שהתובע לא היה מנצל את ימי המחלה לאחר התאונה, שיעור ניצול ימי המחלה שלו היה עומד אומנם על פחות מ- 65%, אך עם זאת מדובר, גם כך, בניצול בשיעור ניכר של 61.5% מהמכסה.

עם זאת, אין חולק כי עקב התאונה נוצלו ימי מחלה של התובע. סביר לצפות כי יזדקק בעתיד לימי מחלה, בשים-לב אף לגילו, ואפשר כי עקב ניצול ימי המחלה בשל התאונה הוא לא יוכל לעשות כן. כמו-כן, ואף שהדבר לא התחדד בטיעוני התובע, מעיון בתלושי השכר עולה פער כספי בין התקופה בה קיבל שכר על חשבון ימי מחלה (ביחס לתקופה בה הכרתי לפי המפורט לעיל), לבין שכרו עובר לתאונה. במכלול הנסיבות, סבורני כי יש מקום במקרה דנן להעניק פיצוי גלובאלי בגין הפסד ימי המחלה שנגרם, אותו אני מעמידה על סך 22,000 ₪ נכון להיום.

הפסד שכר לעתיד:

11.התובע טוען כי נכותו התפקודית עומדת על 20%, ומבקש כי הפיצוי בגין אובדן שכר לעתיד ייפסק על בסיס נתון זה. אינני רואה יסוד לקבלת הטענה. מהנתונים ומעדותו של התובע עולה, כי הוא שב לעבודה, ולאחר תקופה בה עבד כנהג (עבודה שלפי המתואר בעדותו הינה עבודה קשה ורבת שעות, לרבות שעות נוספות), הוא חזר לעבוד במסגרייה. לפי העולה מתלושי השכר שצורפו, שכרו של התובע החל משנת 2010, לא נפגע. התובע העיד כי כיום הוא עובד שעות נוספות רבות (עמ' 12 לפרוטוקול, ש' 1-6). בנסיבות אלה, אין מקום לקבלת הטענה בדבר נכות תפקודית הגבוהה מהנכות הרפואית.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ