גנאסיה נ' צוקר

פסק דין

בפני תביעה לפיצוי כספי עקב נזק שנגרם במזיד לרכבו של התובע בשעות המוקדמות של בוקר 5.11.08.

הנתבעת מודה שהיא גרמה את הנזק והביעה חרטה על כך.

התובע עותר לתשלומים הבאים:

שטיפת רכב – 20 ₪.

נקיון –פוליש וקס – 557.50 ₪.

נזק ישיר לפח הרכב – 7320 ₪.

נזק לחלון הרכב – 450 ₪.

בגין ירידת ערך – 8974.35 ₪.

שכ"ט שמאי - 1150 ₪.

אגרת בימ"ש – 195 ₪.

הוצאות משרד – 50 ₪

הפסד ימי עבודה טכנאי מחשבים – 500 ₪.

עוגמת נפש – 800 ₪.

סה"כ – 20,036 ₪.

הנתבעת חולקת על חלק מפרטי הנזק.

התברר כי הרכב לא תוקן אלא נמכר, וזאת עפ"י המלצת השמאי. לטענת התובע הוא ספג הפסד של כ-10,000 ₪ בעת שמכר את הרכב.

לאחר ששקלתי את הענין, החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי בלבד.

לא מקובלת עלי עתירת התובע לירידת ערך. הרכב לא תוקן, והשמאי לא יכול היה לעמוד על תוצאות התיקון, וייתכן כי אם התיקון היה מבוצע בצורה נאותה התובע לא היה סופג סכום כה גבוה כירידת ערך או בכלל.

כמו כן, אין לקבל את טענת התובע שספג הפסד של 10,000 ₪ בעת המכירה, לא הונחו בפני בית המשפט מסמכים התומכים בטענה זו שהועלתה במהלך הדיון. אין כל דרך לדעת אם ירידת הערך נבעה מהאירוע אם לאו.