גנאים נ' לייצור והרכבות חממות בע"מ

פסק דין

פתח דבר

1.בפנינו תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, שכר עבודה בגין חודש אוקטובר 2007, דמי הבראה ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין. יצוין כי לבקשת התובע, התביעה לפיצויי הלנה נמחקה במהלך הדיון המוקדם מיום 10.11.2011 וזאת לנוכח התיישנות מהותית של התביעה.

2.מטעם התובע, הוגש תצהיר עדות ראשית של התובע בעצמו ומטעם הנתבעת הוגשו תצהירי עדות ראשית של מר חלמי אבו מוך, מנכ"ל ובעלים של הנתבעת ושל גב' אנתיסאר אבו מוך המשמשת כמנהלת החשבונות ומנהלת המשרד בנתבעת. העדים נחקרו בפנינו בחקירה נגדית.

ואלו העובדות הרלבנטיות לעניין:

3.הנתבעת עוסקת בייצור והרכבת חממות.

4.התובע הועסק בנתבעת החל מיום 1.07.2001 ועד ליום 10.10.2007.

מתחילת עבודתו ועד לחודש אוקטובר 2005, התובע עבד כמנהל ייצור תחת ניהולו של מהנדס הנתבעת מר מוחמד חלף ומחודש אוקטובר 2005 ועד לסיום עבודתו, התובע שימש כמהנדס הנתבעת בכפיפות ישירה למנכ"ל הנתבעת ולמנהלת המשרד.

5.אין מחלוקת שעד לשנת עבודתו האחרונה, התובע עבד 6 ימים בשבוע ובשנה האחרונה הוא עבר למתכונת עבודה של 5 ימים בשבוע (עמ' 2 ש' 1-4 ו-21-22 לפרוטוקול הדיון מיום 10.11.2011). ואולם, הצדדים חלוקים בשאלה האם התובע היה עובד יומי או חודשי. לטענת התובע, הוא היה עובד חודשי, בעוד שלטענת הנתבעת, עד לשנת העסקתו האחרונה, התובע עבד במשכורת חודשית, כאשר בשנת העבודה האחרונה, בשל היעדרויות רבות של התובע עקב ניסיונותיו להקים מכללה, הוסכם על תשלום של שכר יומי המשולם לפי ימי העבודה בפועל. מעיון בתלושי השכר(שצורפו כנספח ת/4 לכתב התביעה וכנספח א' לתצהירה של הגב' אבו מוך) עולה, כי עד לחודש יולי 2006, התובע קיבל שכר חודשי בסך של 6,000 ₪ נטו ומחודש אוגוסט 2006 ואילך שכרו השתלם בהתאם לימי העבודה בפועל. השכר היומי הועמד בתחילה על סך של 250 ₪ והחל מחודש נובמבר 2006, השכר יומי עמד על סך של 240 ₪ נטו. לא נעלמה מעינינו טענת התובע, לפיה תלושי השכר אינם משקפים את הסכומים שקיבל בפועל (עמ' 13 ש' 5-6 לפרוטוקול). ואולם, טענה זו עלתה לראשונה במסגרת חקירתו הנגדית של התובע וזאת ללא כל הסבר או ראיה התומכת בטענה זו. לפיכך, אנו קובעים שהתובע היה עובד חודשי עד לחודש יולי 2006 לפי שכר של 6,000 ₪ נטו (שכרו של התובע הופחת מסך של 6,500 ₪ נטו ל – 6,000 ₪ נטו כאשר עבר לעבוד 5 ימים בשבוע) ומחודש אוגוסט 2006 ואילך שכרו של התובע שולם על בסיס יומי,לפי שכר יומי בסך של 240 ₪ נטו ולפי ממוצע של 21 ימי עבודה בחודש (בחישוב ימי העבודה של התובע לא התחשבנו בחודש העבודה האחרון באוקטובר 2007).

נסיבות סיום עבודתו של התובע

6.לטענת התובע, ביום 10.10.2007, בשעה 12:30 לערך, קראה לו גב' אבו-מוך לחדרה וביקשה ממנו להכין סקיצה לשרטוט חממה והצעת מחיר לאחד מלקוחותיה.

התובע לא השלים את הסקיצה באותו היום, מאחר והיה מדובר בתקופת צום הרמדאן במהלכה העבודה בנתבעת הסתיימה בשעה 15:00. עקב כך, התעורר ויכוח קולני קשה בין התובע לבין מר חלמי אבו מוך, מנכ"ל הנתבעת, במהלכו הבהיר מר אבו מוך לתובע שאם הוא לא יסיים להכין את הסקיצה עוד באותו היום, הוא מפוטר.

7.הנתבעת טוענת מנגד, שהתובע התפטר. לטענתה, ביום 8.10.2007 נערכה פניה לנתבעת מטעם עמותת אלע"ד לצורך ביצוע עבודה להרכבת כיסוי בחניון גבעתי. בעקבות הפניה נשלח לעמותת אלע"ד טופס הזמנת עבודה הכולל הצעת מחיר מפורטת בסך של 62,057$ (טופס הזמנת העבודה צורף כנספח ה' לתצהירה של הגב' אבו מוך). למחרת, ביום 9.10.2007 התקבל אישור טלפוני מטעם העמותה לביצוע העבודה.

לפיכך, ביום 10.10.2007 בשעות הבוקר המוקדמות, הגב' אבו מוך פנתה לתובע וביקשה ממנו להתחיל באופן מיידי בהכנת סקיצה מתאימה ואף הדגישה בפניו כי העניין דחוף. בהמשך היום, לאחר פניה נוספת של העמותה להעברת הסקיצה עוד באותו היום, הגב' אבו מוך פנתה שוב לתובע בבקשה לסיים את הכנת הסקיצה (עותק מפניית העמותה צורף כנספח ו' לתצהירה של הגב' אבו מוך). התובע עזב את המשרד בשעה 14:00, מבלי לסיים את הסקיצה ומבלי שעדכן את הגב' אבו מוך על יציאתו המוקדמת ועל התקדמות העבודה. נסיונותיה של הגב' מוך לאתר את התובע טלפונית לא צלחו. בשלב זה עודכן מר אבו מוך ומחמת דחיפות הענין החל בנסיונות לאתר את התובע טלפונית. התובע לא ענה לטלפון ולא חזר למר אבו מוך או לגב' אבו מוך גם לאחר שהושארה לו הודעה קולית וגם לאחר שמר אבו מוך נסע לביתו של התובע שם שוחח עם אביו וביקש ממנו למסור לו שייצור קשר מיידי עמו או עם גב' אבו-מוך. התובע לא התקשר, נמנע מלענות לשיחות הטלפוניות ולהודעות ואף לא התייצב לעבודתו ביום המחרת ובכלל.

8.במחלוקת שבין הצדדים, העדפנו את גרסת הנתבעת וזאת לנוכח שלל הגרסאות השונות שספק התובע לאירועים שהתרחשו ביום 10.10.2007, המועד בו הסתיימה עבודתו בנתבעת.

9.כך למשל, בכתב התביעה (סעיפים 12-13 לכתב התביעה), טען התובע כי מאחר שלא השלים את עבודת השרטוט של הסקיצה התנהל בינו לבין מר חלמי אבו מוך ויכוח סוער וקולני וכדלקמן:

"בעקבות הדברים, ארע ויכוח קולני קשה בין התובע לבין מנכ"ל הנתבעת על רקע ענייני עבודה, ויכוח שהתפתח לריב קולני, במהלכו התנה מנכ"ל הנכבד את סיום הסקיצה באותו יום בלא קשר לנורמות העבודה הקיימות , בפיטורי התובע, דבר שלא מתאפשר כלל וכלל.

הויכוח עצמו התנהל בטונים גבוהים, ומנכ"ל הנתבעת התפרץ והשתלח בתובע לרבות באיומים אחרים וניצול, בהיותו קרובו מבחינה משפחתית, עוד בחודש הרמאדן".

10.לעומת זאת, במסגרת התצהיר(סעיפים 9-10 לתצהיר) שינה התובע את גרסתו וטען כי מר חלמי אבו מוך התקשר אליו והשאיר לו הודעה קולית, במסגרתה התנה את המשך עבודתו בסיום הסקיצה באותו היום. ובלשונו של התובע:

"בעקבות הדברים, התקשר מנכ"ל הנתבעת לתובע, והשאיר לו הודעה טלפונית במשיבון הטלפון הנייד, במהלכה ובריב קולני, התנה המנכ"ל הנכבד את סיום הסקיצה באותו יום בלא קשר לנורמות העבודה הקיימות.. בפיטורי האישיים.