גמשי נ' שטינברג ואח'

החלטה

1.לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין, שניתן ע"י מותב זה ביום 13.1.2010 (להלן: "פסק הדין"). עוד נתבקשתי, להורות על ביטול עיקול שניתן לאחר מתן פסק הדין.

2.זה המקום לציין, שבמסגרת פסק הדין, נתקבלה תביעת המשיב לחיוב המבקש בהשבת כספים, שנטל מחשבון המנוח מאיר גימשי ז"ל בסך 680,000 ₪.

3.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות הגעתי לידי מסקנה שדין הבקשה להדחות.

7.בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין תיבחן בשתי אמות מידה. עמד על הדברים, כב' הש' רובינשטיין ברע"א 5333/05 חיים גבריאלי ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל, תק-על 2005(4) 876, 877:

"לפי ההלכה הנוהגת יש לבחון בקשה לעיכוב ביצוע בשתי אמות-מידה: במידת סיכויי הערעור ובמידת היכולת להשיב את המצב לקדמותו אם יתהפך המצב בערעור (ראו בש"א 2966/96 עטיה נ' עיריית תל-אביב-יפו, פ"ד נ(1) 668, 672, השופט זמיר)".

8.הלכה היא שזוכה בתביעה זכאי לביצוע מיידי של פסק דינו. רק במקרים חריגים יעוכב פסק דין המטיל חיוב כספי. יפים לענין זה דברי כב' הש' פרוקצ'יה בע"א 4079/05 הועדה המקומית לתכנון ובניה-שומרון נ' מעונה חברה לבנין בע"מ ואח', תק-על 2005(3), 2697 ,עמ' 2698:

"פסק דין המטיל חיוב כספי לא יעוכב אלא במקרים חריגים, מקום שסיכוייו של המערער להצליח בערעורו טובים, ומקום שאם לא יעוכב הביצוע, יעלה קושי ממשי בהשבת המצב לקדמותו, למשל, אם מוכח כי הזוכה נתון בקשיים כלכליים אשר בעקבותיהם יתקשה להשיב כספים שקיבל באם זכייתו תתבטל בערעור...."

9.אכן, ישנם מקרים בהם יעוכב ביצוע של חיוב כספי. מקרים אלה יתקיימו בעיקר כשקיים חשש ממשי, שלא ניתן יהיה להיפרע מהצד שכנגד במידה ויתקבל הערעור.

10.בענייננו, לא הונחה לפניי תשתית ראייתית שהמשיב עומד לעזוב את הארץ, שננקטו נגדו הליכי פש"ר או שהוא נתון בקשיים כלכליים שימנעו ממנו להחזיר את סכום פסק הדין, אם יתקבל הערעור.

11.אף מבחינת סיכויי הערעור, לעניות דעתי, לא נפלה שגגה בפסק הדין.

11.אשר לבקשה לביטול העיקול,שהוטל מכוח תקנה 363 ב' לתקנות סדר הדין האזרחי, אני סבור שהטלת העיקול בפרק זמן של כשבעה ימים מהמועד בו הומצא פסק הדין בדואר לב"כ המשיב, ממלא אחר דרישת "התכיפות", הנקובה בתקנה. על כן, בהיעדר כל הסדר אחר המבטיח את תשלום פסק הדין, אינני רואה לנכון לבטל את העיקול.

12.סוף דבר- הבקשה נדחית. לפנים משורת הדין איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ז אדר תש"ע, 03 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.