גמאל נ' סופר ואח'

פסק דין

1. התובע תבע משכניו, הנתבעים, תשלום של מחצית העלות של קיר אשר בנה בשנת 1994, במסגרת בנייה להרחבת ביתו. אין מחלוקת כי אותה עת לא התירו הנתבעים לתובע להשתמש בקיר משותף קיים לצורך הבנייה שביצע ובשל כך הוא נאלץ לבנות קיר נפרד.

התובע טוען כי בשנת 2007 בנו הנתבעים חדר תוך שימוש, ללא רשותו, באותו קיר נפרד שבנה בזמנו. על כן הוא תובע מהם לשלם לו מחצית עלות הקיר.

התובע תבע גם תשלום של מחצית העלות של גדר שהקים, בטענה שהנתבעים התקינו עליה מתקן כביסה, אך במועד הדיון בתיק הוסר כבר מתקן הכביסה, והתובע ביטל את מרכיב התביעה לגבי הגדר.

2.בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי אין זה נכון שהם בנו חדר שנסמך על הקיר של התובע, אלא מדובר במרווח בין בתיהם, שעליו קרוי בן שנים, והם מחזיקים שם רק מכונת כביסה.

אולם בעת הדיון בתיק הגישה בתם של הנתבעים את התצלום נ/ 1 וממנו עולה כי הבנייה של הנתבעים, שנסמכת על הקיר של התובע, היא חדר שאמנם לא נסגר באופן מלא, אך נבנה לו קיר ובו חלון. בתוך החדר ניתן לראות בתצלום ארון ואף תמונה שתלוייה על אחד מקירותיו.

בתם של הנתבעים אף מסרה: "סגרנו את הכוך באוגוסט 2007" (בעמ' 3 לפר').

3. לאחר שעיינתי בחומר שהוגש ושמעתי את הצדדים, מסקנתי היא כי הנתבעים אמנם השתמשו בקיר של התובע לבניית החדר שנראה בתצלום נ/ 1, והתובע צודק בתביעתו כי ישלמו לו מחצית עלות הקיר. על פי הקבלות שהתובע צירף לתביעה, עלות בניית הקיר היתה 15,210 ₪.

עם זאת, אין הצדקה לדרישת התובע לקבל גם הפרשי הצמדה וריבית על הסכום, החל ממועד הבנייה. אני סבורה כי המועד הרלבנטי הוא מועד סגירת הכוך ובניית החדר על ידי הנתבעים באוגוסט 2007.

4.בהתאם לכך, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע 7,605 ₪ שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.8.07 ועד לתשלום בפועל.

עוד ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד, לתובע הוצאות המשפט בסך 400 ₪ שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

5.המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

זכות לבקש רשות ערעור מביהמ"ש המחוזי, תוך 15 יום.

ניתן היום, י"ז סיון תש"ע, 30 מאי 2010, בהעדר הצדדים.