גלעד נ' רבינוביץ ואח'

פסק דין

1.התובע הוא עורך דין.

התביעה הוגשה בגין שכר טירחה, שלטענת התובע מגיע לו מהנתבעים, לאחר שייצג את הנתבע 1 (להלן – יהושע) בהליך פלילי בעקבות כתב אישום שהוגש נגדו.

לטענת התובע, הוא קיבל על עצמו לייצג את יהושע בעקבות בקשת אימו של יהושע, הנתבעת 2 (להלן – בלה) אשר אף חתמה על ייפוי כח ועל הסכם שכר טירחה, כל זאת ביום 3/11/09.

2.התובע טוען, כי על פי הסכם שכר הטירחה עמד שכר הטירחה על סך 30,000 ₪ וכי על חשבון שכר הטירחה הזה שילמה לו בלה מספר תשלומים, הראשון בהם ביום 8/12/09 על סך 4,400 ₪, השני על סך 1,000 ₪ ביום 17/1/10 והשלישי על סך 950 ₪ ביום 28/1/10. יצויין כי בכתב התביעה נכתב כאילו התשלום השלישי עמד על סך 450 ₪ ובתצהירו תיקן התובע וציין כי מדובר בסכום של 950 ₪. התביעה הוגשה על יתרת הסכום המגיע לתובע, לטענתו, מכח הסכם שכר הטירחה.

3.התובע טוען כי הנתבעים לא עמדו בתשלומים כפי שנקבעו בהסכם שכר הטירחה, ואולם על מנת להבטיח את המשך ייצוגו של יהושע על ידי התובע, חתם יהושע על אישור כלפי התובע, לפיו יוכל התובע למשוך את כספי הפיקדון, 15,000 ₪, שהופקדו כתנאי לשחרורו של יהושע ממעצר.

לאחר שתמו ההליכים בעניינו של יהושע פנה התובע לבית המשפט לקבל את הפיקדון – אך אז, להפתעתו, התנגד יהושע – ולכן הוגשה תביעה זו.

4.הנתבעים מכחישים את טענות התובע. אמנם, הנתבעים מודים במסמכים שנחתמו על ידם, אך טוענים כי חרף מסמכים אלה אין הם חייבים לשלם לתובע את הסכומים הנקובים בכתב התביעה.

יהושע טען כי כלל לא התחייב לשלם לתובע שכר טירחה וכי ההתחייבות, ככל שהיתה כזו, היא אך ורק התחייבותה של אימו, כלפי התובע.

בלה טענה כי לאחר שחתמה על הסכם שכר הטירחה, ושילמה לתובע מס' תשלומים החל התובע לייצג את בנה מטעם הסנגוריה הציבורית ואינו זכאי עוד לכן לתשלום שכר טירחה ממנה. לראיה, מפנה בלה לפרוטוקול מיום 14/1/10 בתיק מ"ת 7022-11-09 בבית משפט מחוזי בחיפה, שם, בתאור הנוכחים בדיון, מצויין ליד שמו של התובע כי הוא סנגור ציבורי וזאת באמצעות סוגריים שליד שמו כדלקמן: "(ס.צ.)".

5.בלה טוענת כי העובדה שבפרוטוקול הדיון מצויין כי התובע מופיע כסנגור ציבורי מחזקת את גירסתה ויש לדחות לכן את כל טענות התובע. עוד טענה בלה כי אין לראות בחתימת בנה על המסמך שבו הסכים לשחרר את הפיקדון לידיו של התובע משום התחייבות של בנה או אישור לכך שלתובע מגיע שכר טירחה, וזאת מאחר שהתובע ניצל את מצבו הנפשי של בנה ערב הדיון והחתים אותו על המסמך.

6.בדיון היום שמעתי את העדים ואת טיעוני הצדדים שסיכמו בפני בע"פ. לאחר מכן הצעתי לצדדים הצעה לסיום המחלוקת, ואולם הצעה זו לא התקבלה על ידי הצדדים ולא נותר אלא אפוא להכריע בתובענה.

7.טענות הנתבעים הן בגדר טענות של הודאה והדחה, שכן הנתבעים מודים במסמכים שהציג התובע ואשר חתומים על ידם.

כנגד מסמכים אלה טוענים הנתבעים את הטענות הבאות:

א.באשר להסכם שכר הטירחה הם טוענים כי בשל השתלשלות עניינים מאוחרת יותר אין הם חייבים עוד לשלם לתובע את הסכומים הנקובים בו.

ב.באשר למסמך שבו אישר יהושע כי כספי הפקדון יועברו לידי התובע על חשבון שכר הטירחה המגיע לו – הנתבעים טענו כי המסמך נחתם בתנאים של לחץ ואין לראותו כמחייב את הנתבעים.

8.אינני מאמינה לעדויות הנתבעים כלל.

עדויותיהם הותירו בבית המשפט רושם שלילי ביותר והיו רצופות סתירות, התפתלויות והתחמקויות.

9.כך למשל, בעוד שבתצהירה מיום 21/3/11 טענה בלה כי שילמה לתובע את הסך של 950 ₪ לפני המועד המצויין בקבלה, היינו לפני 28/1/10, בפני טענה כי שילמה את התשלום הזה רק ביום 28/1/10 משום שהמתינה לכספי הבטחת ההכנסה שתשלומם התעכב.

כאשר עומתה עם סתירה זו, ניסתה, לשוא, למצוא הסבר, אך הדבר לא עלה בידה.