תפ"ח
בית המשפט המחוזי באר שבע
|
54701-11-17
18/08/2020
|
בפני השופטים:
1. הנשיאה רויטל יפה-כ"ץ - אב"ד 2. גילת שלו 3. אהרון משניות
|
- נגד - |
המאשימה:
מדינת ישראל עו"ד מורן גז
|
הנאשם:
אליאב עמר עו"ד שמעון אמיר
|
גזר דין |
השופטת גילת שלו:
כללי
הנאשם הורשע לאחר שמיעת הראיות בעבירת אינוס, לפי סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן- החוק), ובעבירה של מעשה מגונה לפי סעיף 348 (ג) לחוק; עבירות שביצע כלפי ג' (להלן- המתלוננת), בחורה צעירה אותה הכיר ביום האירוע במלון באילת.
בהכרעת הדין דחינו את גרסת הנאשם, לפיה מדובר במקרה בו המתלוננת נענתה לחיזוריו וקיימה עמו יחסי מין בהסכמה, וקבענו כי הנאשם כפה עצמו על המתלוננת, ובעל אותה שלא ברצונה, ללא הסכמתה ולמרות התנגדותה.
כעולה במפורט מהכרעת הדין ומכתב האישום שבעובדותיו הורשע הנאשם, ביום 25.8.16 שהו המתלוננת ואחותה החורגת בחופשה במלון באילת; והנאשם, שלו היכרות מוקדמת עם אחותה של המתלוננת, הגיע בשלב מסוים למלון לאחר שקבע עם האחות, והצטרף אל השתיים בעת שבילו בבריכה. בהמשך, הגיע הנאשם עם המתלוננת ואחותה לחדרן במלון, ובשלב זה החמיא למתלוננת על חזה, שאל אותה אם הוא אמיתי וחיבק אותה; לאחר מכן, בעת שאחותה נכנסה לחדר השירותים, נשכב הנאשם על המתלוננת ותפס את ידיה מעל ראשה, המתלוננת שאלה אותו בתגובה "מה אתה עושה?", אחותה שיצאה מחדר השירותים הורתה לו לרדת מהמתלוננת, והנאשם עשה כן. בהמשך, בהיותם במעלית, בדרכם לחדרם של שני בחורים שהכירו במלון, נגע הנאשם באיבר מינה של המתלוננת מעל בגדיה, וזאת לצורך גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים.
המתלוננת, אחותה, הנאשם ושני הבחורים שהכירו, בילו בחדרם של הבחורים במלון, ובשלב מסוים נפרדה מהם המתלוננת והלכה לכיוון חדרה כדי לנוח; הנאשם יצא אחריה, קרא לה והלך איתה לכיוון החדר, כאשר המתלוננת סברה כי הוא שכח משהו בחדרה.
מיד לאחר כניסתם לחדר, החל הנאשם לגעת בגופה של המתלוננת, ובין היתר נגע במותנה, בחזה ובאיבר מינה, והחל להוריד לה את השמלה והתחתונים; המתלוננת אמרה לנאשם שאינה מעוניינת ושיעזוב אותה, ובתגובה אמר לה הנאשם כי היא מצאה חן בעיניו, כי הוא רוצה אותה, או מילים בדומה לכך. הנאשם הוביל את המתלוננת למיטה, שם הסיט את החלק התחתון של בגד הים שלבשה, והחדיר את אצבעותיו לתוך איבר מינה; המתלוננת התנגדה למעשיו, וכל העת אמרה שאינה מעוניינת ושהיא רק רוצה להתקלח ולישון, אך הנאשם לא חדל ממעשיו. בהמשך, חיכך הנאשם את איבר מינו באיבר מינה של המתלוננת, ולאחר מכן החדיר את איבר מינו לאיבר מינה, כשהוא מזיז את אגנו אחורה וקדימה, תוך כדי שהמתלוננת ניסתה להדוף אותו ואמרה לו שהיא לא מעוניינת במעשיו. בשלב מסוים, משראתה כי היא אינה מצליחה לגבור על הנאשם וכי הוא לא חדל ממעשיו, הפסיקה המתלוננת להתנגד, ואמרה לו שיסיים עם זה כבר, או מילים בדומה לכך. בשלב זה, הפך הנאשם את המתלוננת, כך שכרעה על שש, הוריד את תחתוניה וחדר לתוך איבר מינה, עד שבא על סיפוקו. לאחר האמור, ביקשה המתלוננת מהנאשם שיעזוב את החדר והוא עשה כן.
לאחר הרשעתו של הנאשם בעבירות שיוחסו לו, הורינו לבקשת התביעה על קבלת תסקיר על נפגעת העבירה, ולבקשת ההגנה התבקש תסקיר שירות המבחן לגבי הנאשם.
תסקיר נפגעת העבירה
בתסקיר נפגעת העבירה נסקרו קורותיה של המתלוננת (כבת 23 בעת עריכת התסקיר) לפני ואחרי האירוע מושא כתב האישום. מפאת פרטיותה של המתלוננת לא יפורטו כל הדברים, אך ייאמר בקצרה כי עורכת התסקיר התרשמה כי המתלוננת בעלת כוחות תפקוד גבוהים, מבטאת רצון לנהל אורח חיים רגיל, וניכר כי היא משקיעה את מיטב כוחותיה בקידומה ובהתפתחותה האישית, זאת לצד ההתמודדות עם נזקי הפגיעה. לצד זאת התרשמה עורכת התסקיר, כי קיים פער בין התפקוד, החוזק והשליטה שמפגינה המתלוננת כלפי חוץ, לבין מצבה הרגשי העדין והשברירי; וציינה כי המתלוננת בכתה במהלך המפגש עמה, וכי ניתן להתרשם מהמצוקה שהיא חווה כל אימת שהיא נוגעת בזכרון הטראומתי.