1. הנאשם הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון, בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה לפי ס' 499 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, ובעבירה של ייצוא סם מסוכן, עבירה לפי ס' 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973.
על פי אישום מס' 2 לכתב האישום המתוקן, בעובדותיו הודה הנאשם, קשר הנאשם, בתחילת שנת 2001, קשר עם שלושה אחרים, לייצא כ- 36,000 כדורי אקסטזי מהולנד לארה"ב, דרך קנדה, במטרה למכרם בארה"ב ולהתחלק ברווחים. לשם מימוש התכנית שנרקמה הגיעו הנאשם ושותפיו לאמסטרדם, רכשו 36,000 כדורי אקסטזי, אותם הטמינו בתוך אורגן חשמלי שרכשו, וכעבור מספר ימים טסו, יחד עם האורגן, לקנדה. משהגיעו לקנדה, עוכבו שותפיו לקשר של הנאשם ע"י רשויות המכס הקנדיות, והכניסה לקנדה הותרה רק לנאשם. בימים שלאחר מכן פעל הנאשם לשחרורו של האורגן מרשויות המכס, אך הדבר לא עלה בידו.
הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו כתב האישום יתוקן בשנית, באופן שאישום מס' 1 ימחק, הנאשם יודה בעובדות אישום מס' 2, יורשע, ויוטל עליו עונש של 4 שנות מאסר לריצוי בפועל, בניכוי תקופת מעצרו, וכן מאסר על תנאי.
- הנאשם בן 36, נשוי ואב לשלושה ילדים, וללא עבר פלילי קודם בישראל.
המאשימה מבקשת לכבד את הסדר הטיעון מכמה טעמים: מאז ביצוע העבירות חלפו כחמש שנים במהלכן הובאו לדין כל יתר המעורבים בפרשה, ונגזרו עליהם עונשים מקלים יחסית להיקף העבירות בהן הורשעו. במהלך תקופה זו נעצר הנאשם בארה"ב בגין עבירות סמים, שיתף פעולה עם רשויות החקירה והתביעה, נשפט ונדון לעונש מאסר של שלוש שנים לריצוי בפועל, אותו סיים לרצות ממש לפני הגיעו ארצה ולפני מעצרו בתיק זה. נימוק נוסף הוא החיסכון הניכר בזמנם של בית המשפט, של הצדדים ושל העדים הרבים.
ב"כ הנאשם מצביע על העובדה שכבר עם מעצרו כפר הנאשם במעורבותו בעובדות אישום מס' 1, שאכן נמחק מכתב האישום, והודה מיידית בעובדות אישום מס' 2 בו הורשע, בסברו כי כבר נתן את הדין בארה"ב בגין מעשים אלה. עוד מצביע ב"כ הנאשם על העונשים המקלים שהוטלו על שותפיו של הנאשם לעבירות, אף שאלו הורשעו בפרשיות נוספות וחמורות, על החיסכון הרב בזמנו של בית המשפט והעדים, ועל נסיבותיו האישיות של הנאשם, לרבות פטירת אביו בעת ריצוי מאסרו בארה"ב.
- נוכח חומרת העבירה בה הורשע הנאשם, כמו גם כמות הסם בה מדובר, אין זה מיותר לשוב ולהדגיש את התוצאות הקשות וההרסניות הטמונות בהפצת הסם, ואת הנזק הנורא שמביא הסם על המשתמשים בו. הדברים נכונים מכוח קל וחומר כאשר מדובר בכמות סם כה גדולה, ובייצוא סם ממדינה למדינה, על ההשלכות הנובעות מכך על תדמיתה של מדינת ישראל. בלימת עבירות אלה, שהיקפן הולך ומתרחב, יכול שתיעשה רק באמצעות ענישה קשה ומשמעותית.
העונש שיש להטילו בעבירות אלה, כך נקבע לא אחת, צריך שיהיה עונש מכאיב ומרתיע המשקף את החומרה היתירה הטמונה בעבירה ובתוצאותיה. יתר על כן, ביהמ"ש העליון הביע דעתו כי כאשר מדובר בקביעת עונשם של נאשמים בגין עבירות של ייבוא, ייצוא, מסחר והספקה של סם מסוכן, יש לנקוט בגישה הרואה כנקודת המוצא את העונש המירבי הקבוע בחוק, תוך מתן משקל למספר פרמטרים: תפקידו ומעמדו של הנאשם בהירארכיה העבריינית ותרומתו לפעולות שקידמו את עסקי הסם בגינן הועמד לדין, כמות הסם ומספר העסקאות בהן נטל הנאשם חלק, שיתוף הפעולה של הנאשם עם חוקריו ואופן ניהול משפטו (ע"פ 3759/03 ואח'
יצחק תמיר ואח' נגד מדינת ישראל, תק-על 2004 (1) 1380).
אם כן, בשים לב לחומרת העבירה ולנזקה הרב, יש ליתן משקל בכורה לשיקולי ההרתעה והגמול. לנסיבותיו האישיות של העבריין יינתן משקל מועט, אם בכלל, בין שיקולי הענישה הרלוונטיים (ע"פ 6029/03
מדינת ישראל נ' גולן שמאי, פ"ד נח(2) 734).
לצד שיקולי הענישה כפי שפורטו לעיל, קיומו של הסדר טיעון הוא שיקול מרכזי בשיקוליו של בית המשפט בגוזרו את העונש. הכלל הוא כי משהגיעו הצדדים להסדר טיעון, מוטל על בית המשפט לבחון את היתרונות הגלומים בהסדר מחד ואת האינטרס הציבורי בהפעלה נאותה של מדיניות הענישה מאידך. עם זאת, המגמה היא כי יש לעודד הסדרי טיעון ולקיימם אלא אם נפל פגם משמעותי בשיקולי התביעה (ע"פ 1958/98
פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(1) 577). מכל הטעמים שהובאו ע"י הצדדים, ובהם טיב העונשים שהוטלו על שותפיו לעבירה של הנאשם, החיסכון בדיון משפטי מורכב וממושך, מועד ביצוע העבירות, והעובדה כי לאחר ביצוען של העבירות ריצה הנאשם עונש מאסר ממושך בארה"ב, הנני סבורה כי יש לכבד את הסדר הטיעון.
- הנני מטילה, אפוא, על הנאשם את העונשים הבאים:
א. מאסר לריצוי בפועל לתקופה של 4 שנים. תקופת המאסר תימנה מיום מעצרו של הנאשם (3.6.05).
ב. מאסר על תנאי לתקופה של שנה. התנאי הוא שהנאשם לא יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסרו עבירה מן העבירות המנויות בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973, למעט החזקה או שימוש לצריכה עצמית.
זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום מהיום.
ניתן היום י"ג באדר, תשס"ו (13 במרץ 2006) במעמד ב"כ המאשימה, עו"ד פליקס גלפרין, הנאשם ובא כוחו, עו"ד משה זכות.
__________________
ג. כנפי-שטייניץ, שופטת