גזר דין בתיק תד"א 5797-06-12

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות חמורות ביותר  של גרם תאונת דרכים עקב נהיגה רשלנית, אי מתן זכות קדימה וגרימה של חבלה ממש. הנאשמת נהגה בהיותה שיכורה ברמה גבוהה של שכרות וללא מלווה בהיותה נהגת חדשה.

בנסיבות חמורות אלה נוכח מסוכנות ברמה גבוהה מן הראוי היה להטיל על הנאשמת בנוסף לרכיבים עליהם סוכם בהסדר הטיעון גם רכיב של מאסר בפועל.

רק משום שהצדדים הודיעו לבית המשפט כי ההסדר הושג עקב קיומן של כשלים ראייתיים שאף פורטו על ידי ב"כ  הנאשמת, והואיל והמדיניות המשפטית הינה כי חזקה על התביעה ששקלה היטב את ראיותיה, והסדרים יש לכבד כאשר אינם סוטים בצורה קיצונית מנורמת הענישה, אכבד את ההסדר.

הנאשמת הודתה ולקחה אחריות על התנהגותה וחסכה בכך זמן שיפוטי יקר.

נוכח האמור לעיל אני מטילה את העונשים הבאים:

6  חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים  שלא תעבור עבירות של נהיגה בשכרות, נהיגה

תחת השפעת משקאות משכרים או נהיגה בזמן פסילה.

3 שנים פסילה בפועל. תקופת הפסילה תחושב מיום 28.5.12.

6 חודשי פסילה על תנאי למשך 3  שנים.

קנס בסך 1500  ש"ח או 15  ימי מאסר.

הקנס ישולם ב- 5  תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, הראשון לא יאוחר

מיום17.3.13.

זכות ערעור כחוק.

<#5#>

ניתנה והודעה היום ד' אדר תשע"ג, 14/02/2013 במעמד הנוכחים.