גזר דין בתיק ת"פ 5452-08-12

בעניינו של נאשם 1

1.     הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירת הצתה. כמפורט בכתב האישום המתוקן, הלך הנאשם עם אחרים לקרבת חנות כלי בית, המצויה בבעלות משפחת שוויקי, בדרך שכם בירושלים. הנאשם והאחרים הגיעו לאותה חנות בעקבות התקוממות שקמה לאחר הירצחו של הילד לואי מחסין, שהנו חברו של  נאשם 1. על פי החשד, הרצח בוצע על ידי משפחת שוויקי. אחדים מהמעורבים רכשו בנזין, ובהמשך נשבר חלון החנות ונשברו חפצים שהיו בחנות. אחד המעורבים הצית אש בחנות. בעקבות כך נגרם נזק רב לחנות ולמוצרים שבה.

2.     הנאשם הנו כבן 20, ואין בעברו הרשעות קודמות. שירות המבחן המציא תסקיר בעניינו של הנאשם, צוין כי הנאשם הנו בעל מערכת ערכים חיובית בבסיסו ושומר חוק, הנו מפרנס יחיד של משפחתו עקב אי תפקודו של האב. הנאשם קיבל אחריות מלאה למעשיו. שירות המבחן  המליץ להימנע מלהטיל עליו עונש מאסר, זאת לאור גילו הצעיר, לאור היותו מפרנס יחיד, ועל מנת למנוע רגרסיה במצבו הנפשי, והומלץ להטיל עליו צו של"צ בהיקף של 300 שעות, כפי התוכנית שהומלצה.

3.     הצדדים הגיעו להסדר טיעון, במסגרתו הודה הנאשם בכתב האישום המתוקן. לא באה הסכמה לעניין העונש.

4.     ב"כ המאשימה הפנה לחלקו של הנאשם באירוע ההצתה ולתוצאותיה. נטען כי אין לזקוף את הרקע לאירוע כנסיבה לקולא, במיוחד מאחר שהיה בכך משום נטילת החוק לידיים. נטען כי הערך החברתי המוגן הנו הסכנה הצפויה מהתלקחות אש, ועל-כן נקבע עונש חמור לעבירה זו. באה הפניה לפסיקה בעניין הענישה בעבירות הצתה, מדובר במעשה מסוכן, המחייב ענישה משמעותית. באשר לנסיבות חיצוניות, לא באה התעלמות מהעדר הרשעות לנאשם ומהתנהלותו הורמטיבית. המתחם, לשיטת המאשימה, הנו בין מאסר בעבודות  שירות עד לארבע שנות מאסר בפועל ומיקום הנאשם במתחם עומד על 13 חודשים, ובניכוי ימי מעצרו (29/7/12 - 23/8/12).

5.     הסנגור הדגיש, בין היתר, התסקיר החיובי שניתן בעניינו של הנאשם. נטען כי אין מקום להטיל על הנאשם מאסר בפועל. אכן, הדגיש הסנגור, גישת הפסיקה לגבי עבירות הצתה הנה ידועה, אולם לא נקבע לעבירה זו עונש מינימום והענישה הנה לעולם אינדיבידואלית. ביחס לקביעת מתחם העונש ההולם, צוין כי ב"כ המאשימה הסכים כי הרף התחתון נושק למאסר בעבודות שירות. לדברי הסנגור, האירוע הטרגי אמנם אינו מצדיק נטילת החוק לידיים, אך לא ניתן להתעלם מכך שהנאשם, נטול עבר פלילי, נגרר בנסיבות עגומות אלה לקחת חלק במעשה ההצתה. אין מדובר בהצתה שבאה על רקע סחיטה או איומים לצורך השגת מטרה מסוימת, ויש לראות זאת כנסיבה רלבנטית להטלת עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות. מדובר בתגובה על רצח, וכאמור, מאסר בעבודות שירות הנו העונש ההולם. הסנגור הביע עמדה זו אף ששירות המבחן המליץ על עונש של"צ וצו מבחן, כאשר הנאשם הביע רצון לקחת חלק בהליך הטיפולי. לגבי הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, הודגשה הפגיעה האפשרית בנאשם ובמשפחתו, אם יוטל מאסר בפועל, נטילת אחריות ע"י הנאשם מבלי שבא הסדר לעניין העונש וכפי שמופיע גם בתסקיר שירות המבחן, עברו הנקי, ומדובר, למעשה, במעידה חד פעמית. כל אלה, כך נטען, אינם מצדיקם מאסר בפועל. בנוסף, באה הפניה לפסיקה במקרים בהם הושתו עונשי מאסר בעבודות שירות תוך שלא באה, באותם מקרים, התעלמות מחומרתה של עבירת ההצתה.

6.     מתחם הענישה הראוי בנסיבות תיק זה הנו כפי שהוצג על ידי המאשימה וכפי שלמעשה באה לגביו הסכמה מטעם הסנגור, דהיינו, מאסר שירוצה בעבודות שירות ועד מאסר לתקופה של ארבע שנים. מתחם זה, בנסיבותיו, מתיישב עם עקרון ההלימה, דהיינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל, תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. יודגש כי המניע לביצוע העבירה בענייננו הנו לחובת הנאשם, שאף שלא ביצע ההצתה לצורך סחיטה או איומים כטענת הסנגור, עשה זאת במסגרת נטילת החוק לידיו בהיותו, ביחד עם אחרים, חורץ דין ללא משפט. לכך מתווספת העובדה שאש שהוצתה - אחריתה מי ישורנה וקיימת פגיעה  ברכושו של אדם וסכנה לשלומו. כל אלה מטים הכף לחומרה. לזכות הנאשם עומדת עובדת גילו הצעיר, נסיבותיו האישיות והעדר הרשעות קודמות. שקלולם של אלה, לאור העקרונות המפורטים לעיל ולאור כך שאין מקום לסטות מגבולות המתחם (כלפי מעלה או מטה), מוליכה לכך שהעונש הראוי הנו כלהלן:

א.     אני גוזר על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 8 חודשים בניכוי ימי מעצרו.

ב.     נגזר על הנאשם מאסר מותנה לתקופת 6 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה מסוג פשע בתוך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר.

        זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.

ניתן היום,  ח' תשרי תשע"ד, 12 ספטמבר 2013, במעמד בא-כוח המאשימה, באי כוח הנאשמים והנאשמים עצמם.