גזר דין בתיק ת"פ 49021-06-11 - פסקדין

1.         הנאשם הודה בעובדות כתב אישום מתוקן, לפיהן ביצע עבירה של שוד לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין תשל"ז - 1977.

על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 21.6.11 בשעה 20:15, התקשר הנאשם לסניף פיצה "דומינוס" שבעיר לוד והזמין משלוח פיצה ושתייה לדירה שנמצאת בקומה שנייה, בבניין ברחוב אדמונית 9 בלוד. שעה קלה לאחר מכן, הגיע שליח הפיצה עם אופנוע לאותה דירה והדייר שמתגורר בה אמר לשליח כי לא הזמין דבר. באותה עת, ארב הנאשם לשליח כשהוא רעול פנים ומחזיק אקדח צעצוע בידו וקרא לשליח להתקרב אליו. משהתקרב אליו השליח,  דרך הנאשם את האקדח, כיוון אותו לעבר פניו ודרש ממנו את מפתחות האופנוע. השליח ניסה להתקרב לעבר הנאשם כדי למסור לידיו את המפתחות, או אז, איים עליו הנאשם כי יפגע בו אם יעשה צעד אחד נוסף. הנאשם נטל את מפתחות האופנוע ודרש מהשליח לעלות קומה נוספת לבניין ולא לומר דבר לאיש. הוא נטל את האופנוע והקסדה ונמלט מהמקום.

2.         בעת ביצוע העבירה היה הנאשם כבן 17 וחצי. משהודה בביצועה, נשלח הנאשם לשירות המבחן. שני תסקירים התקבלו בעניינו ומהם עולה, כי מדובר בנער שצמח והתחנך במשפחה נורמטיבית והוא נעדר עבר פלילי. לאחרונה, על רקע גירושין קשים וכואבים של הוריו, ביצע הנאשם את העבירה.

3.         מתסקירי שירות המבחן עולה תמונה חיובית אודות הנאשם. הנאשם הביע חרטה עמוקה על מעשהו ועושה כל אשר לאל ידו כדי לכפר על המעשה ולהוכיח הן לעצמו והן לסובבים אותו, כי אין המעשה מאפיין את אישיותו ואורחותיו וכי בכוונתו לבנות עתיד נורמטיבי, בקרב הקהילה.

4.         מאז אירוע העבירה, העתיק הנאשם, עם אמו ואחיותיו, את מקום מגוריו והתנתק מחבריו הקודמים, אשר ככל הנראה, השפעתם תרמה לביצוע העבירה. הנאשם השתלב במסגרת תעסוקתית וכיום, הוא אחראי על דוכן קפה בתחנת הרכבת בתל אביב, שם הוא מכין קפה ומנהל את עמדת הקופה. מעסיקתו מתארת אותו כעובד אחראי, רציני, מדייק להגיע למקום עבודתו ומנהל את הקופה באורח עצמאי. הוא עובד חרוץ וממלא את תפקידו לשביעות רצונה המלאה של מעסיקתו. בנוסף, השתלב הנאשם ביחידה לקידום נוער ובמסגרת זו, שולב בקורס תיאטרון. אף בתחום זה עושה הנאשם חיל, לדברי רכזת תחום טיפול ביחידה לקידום הנוער. הוא תורם לקבוצה ומשפיע באורח חיובי על חבריה, אהוד, מקובל ומוכשר.

5.         הורי הנאשם, כל אחד בנפרד, תיארו את תפקודו התקין והחיובי. אמו תיארה את השינוי המשמעותי שחל בו, כאשר לפתע התבגר ומגלה אחריות. אביו תיאר את בנו כנער מוכשר ורציני, אשר ניתן לסמוך עליו. הנאשם מצוי בקשר חיובי עם שני הוריו.

6.         שירות המבחן התרשם מההתמדה, הרצינות והעקביות בהתנהלותו של הנאשם, אשר משכיל לנצל את התוכניות הטיפוליות שנבנו עבורו ומשתף פעולה עם גורמי הטיפול. בנסיבות אלו, המליץ שירות המבחן שלא להרשיע את הנאשם, כדי לסייע ולחזק את דפוסי ההתנהגות הנורמטיביים שאמץ ולנקוט כלפיו בדרכי טיפול, לרבות צו מבחן.

7.         ב"כ המאשימה טענה, כי הגם שהתסקיר אודות הנאשם חיובי עד מאוד, אין בידה לאמץ את המלצתו להימנע מהרשעה, בהינתן חומרת העבירה שבצע הנאשם והשלכותיה על הציבור. ב"כ המאשימה הטעימה את נפיצותה של עבירת השוד ואת הקלות הבלתי נסבלת בה ניתן לבצעה, אגב שימוש באקדח צעצוע ותוך השלטת פחד ואימה על הקורבן. ב"כ המאשימה הוסיפה, כי עבירות אלו נעברות, דרך כלל, כנגד עובדי ציבור, המשרתים אותו והופכים קורבנות לעבריינים כמו הנאשם. לפיכך, על מנת להגן על שלומו ובטחונו של הציבור ככלל ועל עובדיו בפרט, יש להרשיע את הנאשם ובדרך זו להעביר מסר חד וברור לציבור אודות חומרת העבירה ותוצאותיה.

8.         בהיותה ערה לקשיים שעלולה הרשעת הנאשם להערים בפניו, ציינה ב"כ המאשימה כי אין בהרשעה כדי להציב מכשול בפניו, בכל הנוגע לגיוסו לצה"ל שכן, שלטונות הצבא הודיעו זה מכבר לבית המשפט העליון, כי שאלת גיוסו של מי שהורשע בפלילים נשקלת במכלול שיקולים ואין בה כשלעצמה כדי להכשיל מראש לכאן או לכאן את הגיוס(ראה ע"פ 582/07).

9.         ב"כ הנאשם טען כל טענה אפשרית למען מרשו. הוא הטעים, כי מתקיימים בנאשם כל התנאים להחלת אי הרשעה, כפי שאלו נקבעו בפסיקה. ב"כ הנאשם הוסיף והדגיש את ייחודו של האירוע, אשר אינו מאפיין את דפוסי התנהגות הנאשם, נער נורמטיבי, אשר נקלע למצוקה ובעטייה מעד. הסנגור הוסיף, כי הרשעה עבור נער שכזה, מוכשר ובעל פוטנציאל גבוה, עלולה לעמוד בדרכו לא רק ביחס לגיוסו לצבא אלא בבניית עתידו.

10.        המעשה שביצע הנאשם קשה וחמור ובדרך כלל, מחייב לא רק הרשעה אלא אף עונש כבד ומרתיע. הגם שמדובר במעידה חד פעמית, הרי שהנאשם השקיע מחשבה ותכנון בביצוע העבירה, הצטייד מראש באקדח צעצוע, הזמין את שליח הפיצה בתואנת שווא, ארב לו ואיים עליו תוך הטלת מורא ופחד. בדרך זו, נטל הנאשם את אופנועו והותירו במקום, מבוהל ומאוכזב. אין ספק כי לצורך ביצוע מעשה שכזה דרושים תחכום ותעוזה.

11.        יחד עם זאת, ידועה ההלכה הפסוקה לפיה מערכת השיקולים שיש להפעיל בעת גזירת עונשו של קטין היא שונה וייחודית מזו שיש להפעיל ביחס לעבריין בגיר, כאשר ההתייחסות השונה נגזרת מהוראותיו של חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) התשל"א - 1971. בעת גזירת עונשו של קטין, אף אם הורשע בעבירות קשות וחמורות, שומה על בית המשפט ליתן משקל יתר לשיקולים אינדיבידואליים הנוגעים לאותו קטין ולאזן בין שיקולי השיקום לשיקולי ההרתעה. ראש וראשונה, שואף בית משפט לנוער להעניק לנאשמים טיפול במטרה להביא לשיקומם. מהטעם הזה, בית המשפט נוקט בדרכי טיפול ולא נלאה מכך, כל עוד רואה הוא שביב או בקצה המנהרה וסיכוי להחזיר את הקטין למוטב ולתפקוד נורמטיבי בחברה (ראה ע"פ 49/09 מדינת ישראל נגד פלוני).

12.        ערה אני לכלל לפיו הקטינות אינה מעניקה חסינות מפני ענישה ראויה, כשמדובר במי שביצע פשע חמור. הצורך להגן על הציבור מפני עבריינים אלימים חל גם מקום שמבצע הפשע הוא קטין. יחד עם זאת, נוהג בית המשפט ליתן מעמד בכורה לסיכויי השיקום של הקטין.

13.        ומן הכלל אל הפרט; נחה דעתי כי טובים סיכויי השיקום של הנאשם וכי באמצעות דרכי טיפול ובסיוע שירות המבחן יעמוד הנאשם בשורה אחת עם אזרחים נורמטיביים בקהילה.

14.        בנסיבות אלו, סבורני כי נכון וראוי לאמץ את המלצת שירות המבחן, שלא להרשיע את הנאשם. אשר על כן, אני קובעת שהנאשם ביצע את המיוחס לו בכתב האישום, מבלי להרשיעו. לפיכך, אני מורה כדלקמן:

·         הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך 5,000 ש"ח שלא יעבור, תוך 36 חודשים מהיום עבירת רכוש שהיא פשע.

·         הנאשם יפצה את המתלונן בסך של 3,000 ש"ח (כולל הפיצוי שהופקד בקופת בית המשפט בסך 1,000 ש"ח. ה-2,000 ש"ח הנוספים ינוכו מתוך הפיקדון בסך 7,500 ש"ח שהופקד בקופת בית המשפט באופן שיוחזר לידי המפקידים סך של 5,500 ש"ח) וכן יכתוב מכתב התנצלות למתלונן, אותו ימסור לשירות המבחן שידאג להעבירו למתלונן.

·         הנאשם יהיה בפיקוח שירות המבחן משך שישה חודשים מהיום ובגדרו, ימשיך להשתתף בטיפול קבוצתי עד לחודש מרץ 2012, וזאת לפי סעיף 26(6) לחוק הנוער.

·         הנאשם יבצע עבודות לתועלת הציבור של 150 שעות, כפי שיקבע שירות המבחן וללא התערבות שיפוטית נוספת.