גזר דין בתיק ת"פ 24906-02-11 - פסקדין

1.         הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן במסגרת הסדר טיעון, הכולל שישה אישומים שעניינם עבירות של התפרצות לדירת מגורים, ושישה עבירות של החזקת נכס חשוד כגנוב .

            התפרצות לדירת מגורים - עבירה לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, גניבה - עבירה לפי סעיף 384 + 383 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, היזק בזדון - עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, החזקת סם לצריכה עצמית - עבירה לפי סעיף 7(א) + 7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים {נוסח חדש}, התשל"ג - 1973, החזקת כלי עישון לצריכה עצמית - עבירה לפי סעיף 10 סיפא לפקודת הסמים המסוכנים {נוסח חדש}, התשל"ג - 1973 , החזקת נכס חשוד כגנוב - עבירה לפי סעיף 413 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.

באישום הראשון - מיוחס לנאשם, כי בתאריך 26.01.2011, התפרץ לדירתו של יהושע פיינה, בכך שעלה על כיסא, הגיע לחלון חדר ילדים אחורי, שבר את מנגנון הנעילה של החלון, פתח אותו ונכנס לתוכו, וזאת בכוונה לבצע גניבה. במעשים המתוארים לעיל, גרם הנאשם נזק במזיד ושלא כדין לדירה. במועד ובמעמד הנ"ל, גנב הנאשם מהדירה מחשב נייד מסוג לנובו, שתי מצלמות, מצלמת וידיאו סוני, טלפון סולרי, תכשיטים, כ-400 ש"ח וכרטיס אשראי של ישראכרט (להלן: כרטיס החיוב).

בהמשך, בתאריך 01.02.2011, החזיק הנאשם סם מסוכן מסוג חשיש במשקל נטו של 175.7762 גרם לצריכתו העצמית. עוד החזיק הנאשם כלי (באנג) המשמש לעישון סם מסוכן, לצריכתו העצמית.

עוד באותו מועד, החזיק הנאשם שעון סקטור בצבע כסף, מצלמת פילם מסוג אולימפוס, מצלמה דיגיטלית מסוג ניקול, שעון מסוג קרטין, אם.פי 4 ו-6 יהלומים החשודים כגנובים.

באישום השני - מיוחס לנאשם, כי התפרץ לדירתה של שילוח יהודית בכך ששבר את שלבי תריס חלון חדר השינה, קרע את הרשת, פתח את החלון ונכנס פנימה, ובכך גרם נזק במזיד לדירה.

באותו מעמד, גנב הנאשם מהדירה סך של 5,000 ש"ח במזומן.

באישום השלישי - מיוחס לנאשם, כי בתאריך 23.01.2011, התפרץ לדירתו של אורן מויאל, בכך שפתח חלון חדר ילדים לאחר ששבר את מנגנון הנעילה ונכנס פנימה, זאת עשה בכוונה לבצע גניבה. במועד ובמעמד הנ"ל,  גרם הנאשם נזק במזיד לדירה. במועד ובמעמד הנ"ל, גנב הנאשם מהדירה מחשב מסוג קומפק, שעון סייקו, שעון סיקטור, שעון בריטלנג.

באישום הרביעי - מיוחס לנאשם, כי בתאריך 23.01.2011, התפרץ לדירתה של חגית אטדגי, בכך שניפץ שמשת חלון באמצעות אבן, פתח את החלון ונכנס פנימה, ובכך גרם נזק במזיד לדירה. במועד ובמעמד הנ"ל, גנב הנאשם מהדירה מצלמה מסוג כאסיו, טלפון סלולרי 72E ושני בקבוקי ויסקי. 

באישום החמישי - מיוחס לנאשם, כי בתאריך 23.01.2011, התפרץ לדירתו של יובל כהן, בכך שפתח חלון מקלחת ונכנס פנימה בכוונה לבצע גניבה. במועד ובמעמד האמור לעיל, גנב מהדירה מחשב נייד HP, גי'.פי.אס, טבעת זהב, מצלמת וידיאו סוני, מצלמת סטייל סוני ושתי קופסאות פלסטיק שבכל אחת מהן אבן זרקון.

באישום השישי - מיוחס לנאשם, כי בתאריך 17.01.2011, התפרץ הנאשם לדירתו של יעקב מנדלסון בכך שפתח את הדלת באמצעות מפתח שהיה מוסתר מתחת לעציץ בכניסה לבית ונכנס פנימה בכוונה לבצע גניבה, וגנב תכשיטים שכללו: שרשרת, שני עגילים, שני צמיד זהב, שני עגילי זהב.

באישום השביעי - מיוחס לנאשם, כי בתאריך 17.11.2011, החזיק הנאשם מחשב נייד מסוג אסוס, שתי שרשראות זהב, שתי טבעות זהב, שיש עליהם חשד סביר שהם גנובים.

באישום השמיני - מיוחס לנאשם, כי בתאריך 26.10.2010, החזיק הנאשם מחשב נייד, שלוש טבעות, שעון יד לאישה, מצלמת וידיאו, שיש עליהם חשד סביר שהם גנובים.

באישום התשיעי - מיוחס לנאשם, כי החזיק שרשראות זהב, שלושה עגילים מכסף, 12 טבעות, שיש עליהם חשד סביר שהם גנובים.

2.         הנאשם יליד 1981, לחובתו ­­­14 הרשעות קודמות בגין עבירות של בריחה ממעצר, גניבה, הונאה בכרטיס חיוב, קבלת דבר בתחבולה, החזקת סם לצריכה עצמית, שורה של התפרצויות לדירת מגורים, שורה של פריצות לרכב, התחזות כאדם אחר, גניבת רכב, חבלה חמורה. עוד מעיון בגיליון הרשעותיו עולה, כי הנאשם ריצה בעברו מאסרים מאחורי סורג ובריח על רקע עבירות דומות - הרשעתו האחרונה משנת 2007 על רקע עבירה של חבלה חמורה משנת 2003.

3.         התובע  במסגרת טיעוניו לעונש, עתר להשית על הנאשם מאסר בפועל ארוך ומרתיע ואף מאסר על תנאי ארוך ומרתיע, וזאת בשים לב לריבוי העבירות בהן הורשע הנאשם וחומרתן, עוד עמד ב"כ המאשימה על עברו הפלילי המכביד של הנאשם הכולל  עבירות רכוש, אלימות וסמים, וכן הפנה למדיניות הענישה המחמירה בעבירות רכוש.

            ב"כ המאשימה ציין, כי בסמיכות זמנים קרובה ואינטנסיבית הנאשם הטיל אימה על תושבי העיר ערד ועל רכושם בפרט, וכי העובר על עבירת ההתפרצות צריך לדעת כי הוא צפוי לעונש מאסר לתקופה ארוכה. עוד ציין, כי בית המשפט העליון הקפיד להדגיש את חומרת העבירה ונפיצותה וכן את העובדה שהפכה ל"מכת מדינה". עוד הדגיש את הנזק הרגשי שנגרם לקורבנות.

            ב"כ המאשימה טען, כי בנסיבות העושה והמעשה, על שיקולי השיקום לסגת מפני שיקולים אחרים כדוגמת האינטרס הציבורי, ההרתעה וההלימה, והדגיש, כי הנאשם ריצה בעברו שני מאסרים ארוכים של 24 חודשים בגין עבירות התפרצות. עוד הדגיש, כי על בית המשפט לשמור על זכות הקניין של הקורבנות ועל ביטחונם האישי, וכי אין להכביר מילים אודות הסכנה המוחשית הטמונה בעבירות התפרצות כלפי הקורבנות, שכן בכל רגע נתון עשוי הנאשם להיתקל בקורבן חסר אונים בתוך מבצרו שלו ואילו הנאשם יעשה הכל כדי להימלט על נפשו, וזאת בלשון המעטה.

ב"כ המאשימה הפנה לפסיקה התומכת בגישתו לענישה מחמירה.