גזר דין בתיק ת"פ 2247-07-12

1.     הנאשם הורשע, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 334 ו - 335 (א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977. הנאשם היה בעלים של מספרה. ביום 23/6/12 עבד הנאשם במספרתו, ובשעת ערב חלף קטין בסמוך למספרה, תוך שהוא דופק על זכוכית הוויטרינה של המספרה. הנאשם שאל את המתלונן למעשיו וביקש ממנו לעזוב. המתלונן לא עזב את המקום. הנאשם יצא אליו, שוב, מהמספרה ובין השניים התפתח וויכוח מילולי שכלל דחיפות הדדיות. לאחר מכן שב הנאשם ונכנס למספרה. המתלונן, שנשאר מחוץ למספרה, הביט אל המספרה מבעד לוויטרינה. בתגובה יצא הנאשם מהמספרה, כשהוא אוחז במספריים ובתער גילוח, ובין השניים פרץ וויכוח. במהלך הוויכוח הנאשם נגח בפניו של המתלונן, לאחר מכן כופף את ראשו של המתלונן ודקר את המתלונן באמצעות המספריים, פעם אחת בצלעות השמאליות של המתלונן ופעם אחת בגבו של המתלונן. אנשים שהיו במקום הפרידו בין השניים. המתלונן פונה לבית חולים, שם עבר ניתוח. בין היתר הוא נפגע בטחול.

2.     הנאשם הנו כבן 31, נשוי ואב לשני ילדים קטנים. לנאשם אין הרשעות קודמות. בעניינו של הנאשם התקבל תסקיר שירות מבחן. מהתסקיר עולה כי מדובר באדם נורמטיבי, בעל משפחה נורמטיבית, שמוצאו ממשפחה נורמטיבית. הנאשם משקיע את עיקר מאמציו בעבודתו ובדאגה לצרכי משפחתו. כלפי שירות המבחן, הנאשם לקח על עצמו אחריות חלקית, הביע צער וחרטה והסביר כי המתלונן פגע בכבודו והפריע לו בעבודתו. בקשותיו למתלונן לעזוב את המקום לא נענו, ואף הוצאתו משם בכוח לא הועילה. לפיכך יצא הנאשם אל המתלונן, בפעם האחרונה, מאמצע עבודתו, ועל כן הוא החזיק במספריים, וכוונתו הייתה להכותו על מנת שיסתלק מהמקום. הנאשם הוסיף כי לא הבחין כי המתלונן נפגע ושמע על כך מאוחר יותר. הנאשם הבין, מחד, כי מעשיו חמורים, והשלכותיהם, הן על המתלונן והן עליו ועל בני משפחתו, קשות וחמורות. מאידך, הוא התקשה לעמוד בפני מעשי הפרובוקציה וההתגרות של המתלונן, ונגרר להתנהגות חריגה שאינה אופיינית לו. שירות המבחן התרשם כי מדובר באדם שהדרך העבריינית הנה זרה לו, למעצרו הייתה השפעה גדולה והוא הפנים את מעשיו. לאור הערכה כי למאסר בפועל יהיו השלכות קשות פוגעות, הן בו והן בתא המשפחתי הצעיר שלו,  הומלץ שלא לגזור על הנאשם עונש של מאסר בפועל, ולכל היותר עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, בשילוב עונש מאסר מותנה מרתיע ובפיצויים למתלונן.

2.     בא-כוח המאשימה הפנה לכך כי מדובר במעשה חמור ומסוכן, האמור להוביל לענישה מחמירה, ועל כן יש לקבוע מתחם ענישה הולם לנסיבות ביצוע העבירה, ואת נסיבותיו של הנאשם יש להביא בחשבון רק בשלב השני, ובהתאם לקבוע את רף הענישה במתחם הענישה.  נטען כי מדובר באלימות קשה. המתלונן נפגע פגיעה של ממש ויש להרתיע משימוש בחפצים ההופכים לנשק קר. בא-כוח המאשימה הפנה לפסקי דין שונים מהם ביקש ללמוד כי מתחם הענישה הנו בן שנת מאסר בפועל לארבע שנות מאסר בפועל, ולאחר התחשבות בנתוניו האישיים של הנאשם, הודאתו של הנאשם וקבלת האחריות, יש לגזור על הנאשם עונש של למעלה משתי שנות מאסר בפועל, מאסר מותנה ופיצוי למתלונן.

מנגד, הסנגור הדגיש, בין היתר, כי אין מדובר במקרה "רגיל" של שימוש בנשק קר, אלא המתלונן הפריע וחזר והפריע לנאשם במהלך עבודתו, חדר למרחב העבודה שלו, עלול היה לגרום לפגיעה בכניסת לקוחות פוטנציאליים למספרה, הנאשם ביקש, בתחילה, בדרכים טובות, למנוע מהמתלונן מלהפריע לו, לבסוף נקלע לקטטה, כשבידיו מספריים בהם החזיק עבור עבודתו, כאשר לא היה בכוונתו, מלכתחילה, לעשות בהם שימוש. למעשה, כך נטען, המתלונן הוא שהגיע אל הנאשם ולא ההפך. באה הדגשה לכך שהנאשם הנו אדם נורמטיבי, ממשפחה נורמטיבית, אשתו עובדת כרוקחת והנם מנהלים חיים תקינים לחלוטין, כאשר לנאשם, כאמור, אין כל עבר פלילי, והאירוע גרם להתמוטטות חיי הנאשם ומשפחתו. הודגשה המלצת שירות המבחן. נטען כי כבר מעצם ההרשעה נפגעת המשפחה, שכן הדבר עלול להקשות על אשת הנאשם לפתוח בית מרקחת בעתיד. נטען כי מדובר במעידה חד פעמית, ואף כי מדובר בעבירה חמורה, עונש מאסר לא יועיל ולא יתרום לחברה, מה עוד שהנאשם למד את לקחו. על כן הסנגור ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן ולקבל את המלצת הממונה על עבודות השירות. הסנגור אף הפנה לפסקי דין במקרים בהם נעשה שימוש בסכין, ונגזרו עונשים התומכים בעמדה העונשית לה הצביע.

הנאשם הביע צער על המקרה, אמר כי אינו אדם אלים, נפלה עליו צרה גדולה ויש לו שני ילדים קטנים מאוד.

3.     אכן מפסקי הדין השונים שהוגשו מטעם המאשימה עולה כי במקרים בהם נעשה שימוש בסכין שהביא לפגיעה בגופו של אדם, הוטלו עונשי מאסר לתקופות לא קצרות. אולם יחד עם זאת, עולה מפסקי הדין שהוגשו מטעם הסנגור, כי במקרים אחרים, בהם נעשה שימוש בחפץ חד ובאה פגיעה בגופו של אדם, הוטלו עונשים שכללו מאסר בעבודות שירות. לדוגמא ניתן להפנות לע"פ 11940/05 הייתם חאג' יחיא ואח' נ' מדינת ישראל, שם נגזרו שישה חודשי מאסר בעבודות שירות, לאחר שהנאשמים שם תקפו אחרים, תוך שימוש גם בסכין שננעצה בבטנו של הקורבן, וראה גם ע"פ 8585/04 אלברט פסחוב נ' מדינת ישראל.

        ניתן לומר כי מתחם הענישה הראוי, הן בהתחשב בפסיקת בתי המשפט והן בהתחשב בענישה הקבועה בחוק לעבירה זו (עבירה לפי סעיף 333 לחוק בנסיבות האמור בסעיף 335 לחוק), הנו בין מספר חודשי מאסר בפועל שניתן לרצותם גם בעבודות שירות, לבין ארבע שנות מאסר. הסיבה שמדובר במתחם נרחב יחסית, נעוצה בנסיבות השונות ואולי אף הקיצוניות, לכאן ולכאן, של האירועים השונים.

4.     בעניינו של הנאשם, אין נסיבות מיוחדות המובילות לסטייה ממתחם הענישה הראוי. יחד עם זאת, נסיבותיו האישיות, נסיבות האירוע, והודאתו, יש בהם להוביל לענישה ברף התחתון של המתחם. נסיבות אישיות: מדובר באדם כבן 31, נורמטיבי, בעל משפחה, ללא עבר פלילי, העובד לפרנסתו מאז ומתמיד. נסיבות האירוע: הנאשם לא "חיפש" את האירוע ואת המאבק עם המתלונן, אלא המתלונן הציק לפתחו והטריד אותו, ללא סיבה נראית לעין. יש לזכור כי הנאשם ניסה לפתור את האירוע, בתחילה, בדרך מתונה, שלא כללה אלימות. אמנם בסופו של דבר נפגע המתלונן כתוצאה מהמספריים שאחז הנאשם בידיו, אולם לא ניתן לשלול את האפשרות שהמתלונן, שאחז במספריים לצורך תספורתם של לקוחותיו שהיו במספרה, יצא אל המתלונן כשהמספריים בידיו לאור עבודתו, ולא מתוך כוונה תחילה לעשות בהם שימוש כנגד המתלונן.

5.     לפיכך, אני גוזר על הנאשם עונש מאסר של שישה חודשי מאסר בפועל. במידה שתבוא חוות דעת חיובית מטעם הממונה, ירוצה עונש המאסר בדרך של עבודות שירות. בנוסף אני גוזר על הנאשם מאסר מותנה לתקופה של ארבעה חודשים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה  בה הורשע בתיק זה בתוך שלוש שנים מהיום. כן ישלם הנאשם פיצוי למתלונן בסך 1,500 ש"ח. הפיצוי ישולם עד ליום 30/6/13.

6.     המזכירות תשלח עותק גזר הדין לממונה על עבודות השירות.

7.     הממונה ימציא חוות דעתו עד ליום 30/5/13.

8.     נקבע להמשך ליום 4/6/13 שעה 08:30.

ניתן היום,  ל' ניסן תשע"ג, 23  באפריל 2013, במעמד בא כוח המאשימה, בא כוח הנאשם והנאשם.