פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
5698-06
17/07/2008
|
בפני השופט:
ז. הדסי-הרמן - סגן-נשיא
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל עו"ד בן הרוש
|
הנתבע:
סומך אלון עו"ד בעצמו
|
גזר דין |
כתב האישום מייחס לנאשם עבירה שעניינה החזקה וניהול של מועדון בו מתנהל משחק אסור במשך תקופה של שנה וחודשיים עובר ליום 21.10.04.
על פי הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים הודה הנאשם והורשע בעבירה המיוחסת לו, והופנה לשירות המבחן על מנת שיתקבל תסקיר בעניינו.
ב"כ התביעה, בטיעונים לעונש, מצביעה על הרשעותיו הקודמות של הנאשם ומבקשת להפעיל את עונש המאסר המותנה התלוי ועומד כנגד הנאשם ולגזור, בנוסף, מאסר בפועל במצטבר, מאסר על תנאי וקנס גבוה. עוד עותרת ב"כ התביעה לחילוט הסך בסך 5,000 ש"ח שנתפסו וכן חילוט התחייבות בשל עבירה קודמת.
על פי טיעוני ב"כ התביעה, הנאשם הורשע בעבירה מאותו סוג ביום 08.11.01, הוטלו עליו עונשים מרתיעים ובמסגרת הטיעונים לעונש הצהיר כי בכוונו להפסיק לחלוטין את העיסוק האסור.
ברם, הנאשם לא מימש התחייבויותיו והמשיך לבצע את אותן עבירות ללא מורא ופחד.
עבירת ההימורים היא עבירה כלכלית המביאה לכלל פשיעה, גורמת לאנשים אומללים לאבד את הונם וחייהם, כסף רב עובר מיד ליד, העוסקים במלאכה אינם משלמים מס כדין, והיא מאפשרת לנאשם לעשות רווחים רבים בדרך הקלה ביותר.
ב"כ הנאשם מבקשת להתחשב בעובדה כי מאז ביצועה של העבירה ועד היום חלף זמן רב, יחסית.
התסקירים שהוגשו בעניינו של הנאשם מצביעים על שינוי באורח חייו ובאורחותיו, שינוי שחל בו מן הקצה אל הקצה. בעבר סבל הנאשם ממשברים בחייו, נקלע לדכאון עמוק ועובדה זו גררה אותו לביצוע העבירות, הן העבירה נשוא תיק זה והן עבירות סמים.
ברם, היד המושטת של שירות המבחן והטיפול הנפשי שזכה לו הנאשם העלתה אותו על דרך הישר ועזרה לו בשיקומו וכך מאז מועד ביצועה של העבירה בתיק זה לא עבר הנאשם כל עבירה נוספת.
הנה כי כן, הפעלת המאסר המותנה משנת 2001, מאסר מותנה למשך תקופה ממושכת של 12 חודש, אינה ראויה במקרה דנן.
אכן, הפסיקה של השנים האחרונות רואה להחמיר בעבירות שעניינן הימורים, אך בנסיבות המיוחדות של מקרה זה ניתן להימנע מלשלוח את הנאשם אל מאחורי סורג ובריח.
סעיף 55 לחוק העונשין מאפשר להאריך מאסר על תנאי בנסיבות מיוחדות ועובדות תיק זה נופלות בגדר אותן נסיבות מיוחדות המאפשרות לבית משפט להפעיל את שיקול דעתו ולעשות בו שימוש.
לאחר שהתקבלו שני תסקירים בעניינו של הנאשם ביקשתי תסקיר משלים לאחר שקבעתי כי אין בין תוכנו של התסקיר השני לבין המסקנה הסופית שבו די חומר אשר יש בו לשכנע את בית המשפט לקבל את המלצת שירות המבחן.
התסקיר הנוסף התקבל לפני מספר ימים ועל פיו הנאשם נמצא בטיפול שירות המבחן מאז נובמבר 2007. כל אותה תקופה שומר הנאשם על קשר יציב ועקבי עם שירות המבחן ונראה כי הוא מתחזק מיום ליום. הנאשם שכר לעצמו דירה והחל לנהל עסק עצמאי ונצפה כי הפיק תועלת מרובה מהקשר והטיפול של שירות המבחן עד כי ניכר שינוי רב במצבו.
שירות המבחן מודע לחומרת מצב והמשפטי אך לאור העובדה כי מדובר בעבירות שנעברו לפני זמן רב, ושיתוף הפעולה של הנאשם עם שירות המבחן הם ממליצים על "מתן עונש שלא יחבל בתהליך השיקום אותו עובר...".
לא מעט התלבטתי בבואי לחרוץ דינו של הנאשם.
מחד גיסא, מדובר בעבירה חמורה, אותה עובר הנאשם כאשר תלוי ועומד נגדו עונש מאסר על תנאי, והוא אינו נרתע ואינו עוצר וממשיך לעסוק בעסק בלתי חוקי, ביודעו בעליל כי כל יום בו נפתח העסק הוא עובר דבר עבירה.
מן הצד האחר נראה, לכאורה, כי היום עומד אדם חדש בפני, אדם אשר למד את הלקח, שינה דרכיו ופתח דף חדש בחייו. אין ספק כי שליחת אדם כזה למאסר לתקופה הממושכת הקבועה בגזר הדין מיום 27.11.01 יש בה משום פגיעה יתרה ואולי אף מיותרת.
בנסיבות הענין אני סבורה כי הארכת עונש המאסר המותנה לצד קנסות מרתיעים יש בהם כדי לשרת את מטרות הענישה אשר בתיק מיוחד זה, ועל כן אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים: