אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 1083/04

גזר דין בתיק פ 1083/04

תאריך פרסום : 23/10/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי נצרת
1083-04
13/07/2006
בפני השופט:
1. כב' הנשיא מנחם בן דוד - אב"ד
2. כב' סגן הנשיא נסים ממן
3. אברהם אברהם


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
אחמד בן עלי ג'ואמיס ת"ז 040384869 יליד 1980
גזר דין

ביום 12/10/2004, בשעות הבוקר, יצאו שני בחורים צעירים, לובשי מדים, את בתיהם בכפר זרזיר בדרכם למקומות שירותם. האחד שוטר מג"ב והשני חייל בצה"ל. הם עשו דרכם, בנפרד, לנקודת האיסוף בטבריה וממנה הם היו אמורים להמשיך לבסיסיהם. לטבריה הם הגיעו אמנם אך לא ליעדיהם הסופיים. הם כבר לא יגיעו לשם. גם לבתיהם לא שבו השניים. הראשון, איש מג"ב, לא ישוב עוד לעולם וחברו יוכל לשוב לביתו רק כחלוף תקופה ממושכת, כמשך תקופת המאסר שאנו עתידים להשית עליו במסגרת גזר דין זה. השוטר הינו מוחמד ג'ואמיס ז"ל (להלן יקרא "המנוח") שמצא את מותו בנקודת האיסוף מידי חברו החייל שהינו הנאשם הניצב בפנינו, אחמד ג'ואמיס.

על פי כתב האישום המקורי, הואשם הנאשם ברציחתו של המנוח. הנאשם כפר והתחלנו בשמיעת הראיות. בהמשך הומר האישום לעבירת הריגה שאז הודה הנאשם והורשע.

כרקע להבנת הארועים ובהמשך לצורך גיבוש העונש, נביא להלן את עיקר העובדות הרלבנטיות, כפי שהן עולות מתוך כתב האישום שבעובדותיו הודה כאמור הנאשם.

המנוח והנאשם נפגשו באקראי באותו בוקר הרה גורל בנקודת האיסוף בטבריה. יצוין כי בין השניים שרר סכסוך מאחר והנאשם חשד במנוח כי היה זה הוא שהצית את רכבו של אביו. סעיף 4 לכתב האישום מגלם את אשר קדם לארוע הטראגי וסעיף 5 שם מתאר את אשר התרחש ביניהם. זה לשונם:

"4. המנוח פנה אל הנאשם, השניים נדברו ביניהם, הניחו את כלי נשקם על שלחן סמוך והתרחקו מהאחרים לרחבת חניה צדדית.

  5. שם, אירע אירוע אלים בין השניים במהלכו נעץ הנאשם סכין "פרפר" שאורך להבה 9.5 ס"מ בגופו של המנוח, תוך שהוא גורם לשלושה פצעי דקירה בגבו של המנוח, שני פצעי דקירה בזרוע יד שמאל, דקירה בעכוז הימני ופצע חתך בכתף השמאלית.

אף לנאשם נגרמו שני פצעים: האחד בכף ידו הימנית והשני ברגלו הימנית".

אין חולק כי כתוצאה מאחת הדקירות בגבו נפח המנוח את נשמתו. במקום זה נוסיף ונציין, למרבה הטרגדיה, כי השניים, המנוח והנאשם, הינם קרובי משפחה וכי בטרם פרץ הסכסוך בין משפחותיהם הם היו חברים.

לאחר שהורשע כאמור פנינו לשמוע ראיות לעונש. במסגרת זו אף הוגש, לבקשתנו, תסקיר מאת שרות המבחן אודות הנאשם.

במסגרת ראיותיה הציגה ב"כ המאשימה מכתב נוגע ללב מאת הורי המנוח. ההגנה מצידה זימנה לעדות עדי אופי שדברו טובות אודות הנאשם, הציגה תעודות ומסמכים המעידים על חריצותו בעבודה, טרם גיוסו לצה"ל, ועל היותו חייל ממושמע ומסור. כמו כן הוצגו בפנינו תמונות המלמדות על החבלות שנגרמו לנאשם עצמו במהלך הארוע האלים. עוד הגישה ההגנה חוות דעת פסיכיאטרית שנערכה לבקשתה על ידי דר' פאהום טארק ובו מצביע המומחה על אישיותו החיובית של הנאשם, על הסבל שעובר עליו במהלך מעצרו ועל רגשי התסכול והצער שמלווים אותו בשל גרימת מותו של המנוח.

 בטיעוניה לעונש שמה ב"כ המאשימה הדגש על האספקטים החמורים של הפרשיה והתנהגותו של הנאשם ועל תוצאותיה הטרגיות. המאשימה ביקשה למצות הדין עם הנאשם. מנגד טען ב"כ הנאשם את כל אשר ניתן לטעון לזכותו. ב"כ בעלי הדין גם הציגו בפנינו פסיקה, זה בכה וזה בכה.

בבואנו לגזור את דינו של הנאשם ברי שראינו לנגד עינינו את חומרת העבירה בה הורשע הנאשם, את תוצאותיה הטרגיות ואת העונש שהמחוקק קבע בצידה. יש גם לתת ביטוי בגזר הדין ליעוד ההרתעתי שעליו למלא ואת המסר שעליו להעביר לעבריינים בכח, בעיקר בני הדור הצעיר, אשר ממהרים לשלוח ידם אל הסכין כמכשיר נפוץ ליישוב או לחיסול סכסוכים, לעתים בשל דברים של מה בכך.

לטענה אחת של המאשימה לא נוכל להסכים. מדבריה עולה לכאורה הטענה כי בעצם תיקונו של כתב האישום והמרת העבירה מרצח להריגה, יש כדי לבטא ולגלם את הטיעונים אותם ניתן להעלות לזכות הנאשם, משל תיקונו של כתב האישום נעשה מתוך התחשבות בנאשם ומתוך נכונות להקל עמו. נאמנה לטיעון זה ביקשה ב"כ המאשימה לגזור על הנאשם את העונש המקסימלי הקבוע לעבירה בה הורשע, 20 שנות מאסר.

כאמור אין דעתנו כדעתה. נכונותה של המאשימה לתיקון כתב האישום מקורה, כך נרמז לנו, בקשיים ראייתיים בדרכה להוכיח את האשמה המקורית שיוחסה לנאשם ובערפול שעוטף את מהלך הענינים המדויק והמלא שקדם למותו של המנוח. כפי שנאמר לעיל, מתוך כתב האישום, היה זה המנוח שפנה ראשונה לחברו והשניים "נדברו" ביניהם, (איננו יודעים מה), הניחו את כלי נשקם בצד, פרשו והתרחקו בצוותא למקום צדדי ושם ארע מה שארע. מתוך התיאור האמור, הכלול בכתב האישום, ומתוך הגיון הדברים לנו ברור שהשניים פרשו משאר בני החבורה לשם עריכת עימות, שאם לא כן מדוע הניחו כלי נשקם ופרשו הרחק משאר החיילים למקום נסתר מעיני חבריהם. איננו יודעים כיצד החל העימות, כיצד הפך להיות פיזי, מה נאמר ומה נעשה במהלכו ורק תוצאותיו הטרגיות ידועות לנו. אנו דוחים איפוא הנסיון לראות את הנסיבות כאילו מדובר כאן במעשה רצח שהומר לעבירת הריגה, תוך מתן משקל לטענות ההגנה להקלה בדין כך שמכאן ואילך אין עוד מקום לשקול או להתלבט באשר לעונש שיש להשית על הנאשם.

עניננו כאן בתיק הריגה ומשהורשע הנאשם בעבירה זו ולא בכל עבירה אחרת, יש לזקוף לחובתו אך גם לזכותו את הנסיבות החמורות והמקלות כפי שיש לזקוף לחובת מי שהורשע בעבירה של הריגה ולא בחמורה הימנה.

ומכאן לשיקולים השוקלים לקולה בעניננו. כפי שעולה מאשר אמרנו עד כה, ברי שאיש מהניצים לא נערך לעימות אותו בוקר או בכלל. המפגש ביניהם בתחנת האיסוף לאנשי כוחות הבטחון היה אקראי לחלוטין. כאמור בכתב האישום היה זה המנוח ש"פנה" אל הנאשם, פניה שלאחריה נדברו השניים, הניחו כלי נשקם, פרשו מחבריהם, בהסכמה, למקום צדדי, כנראה בלתי נראה לחבריהם ואז ארע הארוע האלים. כאמור גם הנאשם עצמו נפגע במהלך העימות. נראה שבנסיבות מעין אלה יש להחמיר פחות עם נאשם מאשר במקרים אחרים בהם הנאשם הוא שיזם את הארוע האלים, תכנן אותו, חתר אליו וכפה אותו על הקרבן.

עוד יש לזכור את גילו הצעיר של הנאשם ואת העובדה שעד הארוע הטראגי בו עסקינן הוא ניהל אורח חיים נורמטיבי לחלוטין, למד, עבד ואף התגייס לשירות בצה"ל ועשה את שירותו כראוי, לשביעות רצון מפקדיו עד אותו יום מר ונמהר. הפסיכיאטר, ד"ר פאהום שערך חוות דעת מטעם ההגנה מתאר את הנאשם כאדם נורמטיבי וכמי שנוטל על עצמו אחריות למה שארע ומביע צער וחרטה. גם לדברים אלה יש ליתן משקל.

את דברו האחרון מסר לנו הנאשם בכתב לאחר שהסביר כי הדיבור קשה עליו בשעה זו ובנסיבות אלה. הנאשם מביע צערו על אשר ארע ומתאר את המנוח כחבר ובן משפחה. לשיטת הנאשם הארוע האלים יכול היה להסתיים גם להיפך.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ