פ
בית המשפט המחוזי בתל אביב
|
040331-03
01/02/2005
|
בפני השופט:
דוד רוזן
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד אילן שדי
|
הנתבע:
אבשייב זימרו
עו"ד יעל פינקלמן
|
| גזר דין |
הנאשם הורשע בעבירה לפי ס' 329(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977,
לאחר שדקר אדם בעקבות מריבה על לא כלום.
התביעה עתרה לעונש מאסר משמעותי, לריצוי ממשי .
מנגד, פרקליטתו המלומדת של הנאשם, עו"ד יעל פינקלמן, עתרה לעונש מתון, שבעיקרו צופה את פני העתיד.
לגישת הסניגורית, הנאשם אינו בריון אלים, כפי שניתן ללמוד ממעשהו. מדובר בבחור צעיר, שבשל רגישותו פעל כפי שפעל. ברם, מעידתו אינה מעידה על אישיותו. הסניגורית עמדה על מצבו המשפחתי של הנאשם, ציינה את סבלות אמו החולה וקשיי הפרנסה. הנאשם בחור צעיר שעומד לשאת את חברתו לאישה ועונש מאסר עלול לשבש תוכניותיו והשתלבותו במסגרת החיים הנורמטיביים.
לגישת הסניגורית המלומדת, עונש שירוצה בדרך עבודות שירות - יש בו למלא אחר כל מטרות הענישה.
הסניגורית המלומדת תמכה דבריה בשורת פסקי דין שיצאו מלפני בית המשפט העליון (ראה ע"פ 86/04 ניתן ביום 10.6.04; ע"פ 1566/01 ניתן ביום 11.6.01; ע"פ 9133/04 ניתן ביום 20.12.04).
תסקיר שירות המבחן גולל כלל נסיבותיו האישיות של הנאשם. לאחר התלבטות נמנעה קצינת המבחן מהמלצה טיפולית בעניינו .
עברו הפלילי של הנאשם אינו מכביד. עם זאת, הנאשם הורשע בעבר בבית משפט לנוער בעבירה של סחיטה באיומים, פריצה לבנין ואיומים ונידון לעונש מאסר על תנאי.
הנה נא לפני צעיר, בן למשפחה קשת-יום שביצע עבירה קשה ומכוערת. הנאשם דקר באמצעות חפץ חד צעיר אחר בעקבות חילופי דברים ביניהם. הנאשם הוציא מאמתחתו את החפץ החד ודקר את המתלונן בחזהו בשל מריבה רגעית, "נטולת עבר". למעשה, הנאשם דקר אדם בחזהו על לא כלום.
בתי המשפט חזרו ושנו פעם אחר פעם שאת תת-תרבות הסכין יש לשרש מארץ. בתי המשפט יוכלו ליתן תוקף להכרזה זו על ידי ענישה משמעותית.
כבוד השופט טירקל בע"פ 1456/01 (פורסם פ"ד נו(1) עמ' 609) פסק בין השאר:
"
רבו העבריינים, נגע האלימות פשה בבתינו וברחובותינו, הסכין נשלפת ודוקרת בשל מחלוקת של מה בכך ואף בשל התלהטות יצרים רגעית שלא קדם לה ריב כלשהו... כאשר זה המצב, אין אנו פטורים עוד מלהתוות קשים לרמת הענישה הראויה שבגדרם יש לנקוט בגישה המחמירה...".
בע"פ 6112/04 שפורסם אך לאחרונה, ביום 26.1.05, החמיר בית המשפט העליון בעונשו של המערער. כבוד השופט אדמונד לוי קבע לנשוא ענייננו:
"לא רק עניינם של המערערים ניצב לנגד עינינו, אלא בעיקר הצורך להדביר את תופעת האלימות שקנתה לה אחיזה בחברה בישראל, ומטרה זו תושג על ידי פסיקה אשר תבהיר לכל, כי מי שנוהג באלימות עלול לשלם על כך באובדן חרותו לזמן ממושך. אכן מסר זה כבר יצא מבתי המשפט לא אחת, ובפסקי דין רבים, אולם העובדה כי העבריינות בתחום זה נמשכת ואף מסלימה, מחייבת לשוב ולשנן אותו, ומקום שהדבר מתחייב אף להחמיר בענישה...".
[ראה עוד: ע"פ 8914/04 ניתן ביום 12.10.04; ע"פ 8088/03 ניתן ביום 9.8.04; ע"פ 10633/03 ניתן ביום 14.10.04]
באלה הדברים באתי לגזור עניינו של הנאשם.
בחנתי כלל נתוניו של הנאשם, כפי שהיטיבה לתאר פרקליטתו, ראיתי עברו הפלילי, תסקיר שירות המבחן, מעצר בית שהוטל עליו, גילו הצעיר, תוכניתו לשאת אישה ומנגד, חומרת העבירה, פציעתו הלא קלה של המתלונן והנני לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:
א. 36 חודשי מאסר מתוכם 24 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי שלא יעבור במשך 3 שנים עבירה לפי ס' 329, 333, 335 ועבירת אלימות פיזית כלפי גוף אדם.
