גזר דין בתיק חע"מ 3134-06

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות כתב האישום. הכרעת הדין ניתנה ביום 22.3.09 לאחר שאושר הסדר טיעון חלקי אף שהנאשם מעלה הסתייגויות מסוימות באשר לחלק מרכיבי כתב האישום, הרי שבסיכומו של יום הנאשם הוא ובאמצעות רעייתו מודים כי העבירות בוצעו ביום ביצוע העבירה ואין הם חוזרים מהודאתם. ייאמר כי אינני מקבל את טענת הנאשם כי במקום לא היה שימוש בדירה ל 2 יחידות דיור בעיקר מן הטעם כי הוגש הסדר טיעון כאשר הנאשם היה מיוצג בחלק מההליכים ובחר להודות במסגרת הסדר טיעון חלקי כאשר כתב האישום תוקן ומכאן כי הטענות באשר לכך כי לכאורה אין במקום 2 יחידות דיור דינן להידחות.

יחד עם זאת, לעניין העונש אהיה מוכן לצאת בהנחה כי אכן היחידות לא היו מושכרות לצד ג' וכי לא הובאו ראיות לכך.

כתב האישום מייחס לנאשם עבירה של עבודת בנייה טעונת היתר ללא היתר ושימוש בסטייה מהיתר כמפורט בכתב האישום. המדובר בבניית 2 מרפסות לא מקורות על גג קומה א' בשטח של 16 מטרים תוספת שטח נוסף מקורה על הגג בשטח של 8.7 מטרים באמצעות בניית קיר מבלוקים כמפורט בכתב האישום (המדובר במחסן שירות, פתיחת חלונות בחדר ממ"ד, בניית סככה של 28 מ"ר במקום פרגולה ושימוש בדירה ל2 יחידות דיור במקום יחידה אחת בסטייה מהיתר מהתוכניות החלות על הקרקע).

עולה כי כתב האישום הוגש בשנת 2006 כאשר הוגשו בפניי תמונות הממחישות את ביצוע העבירות, הטיעונים לעונש נדחו מספר פעמים בין היתר על רקע מצבו הרפואי של הנאשם וכן בכדי לאפשר לנאשם לקבל אישורים והיתרים. עולה כי בין היתר הסיבות להיעדר מתן היתר הינה העובדה כי אין תב"ע מאושרת ומכאן כי קיים קושי להכשיר את העבירות.

המאשימה עותרת לתשלום קנס ובקשה שלא למצות את הדין עם הנאשם לאור נסיבותיו הרפואיות יחד עם הניסיון הממשי להכשיר את העבירות.

הוגשו בפניי מסמכים רפואיים בעניינו של הנאשם וכן מסמכים שונים שמלמדים כי הנאשם ומי מטעמו מנסים לבצע התאמה של המצב בפועל לתוכניות ולקבל היתר בגין החריגות המתוארות בכתב האישום. עוד נטען על ידי הנאשם כי למעשה דיירים רבים באזור ביצעו עבירות דומות ומכאן כי יש להקל עמם ולהתחשב בהם וכן ככל הידוע להם שכנגד דיירים אחרים לא ננקטו הליכים דומים.

התרשמתי כי הנאשם אכן מנסה להכשיר את הטעון הכשר ונטל זה אכן רובץ לפתחו, שכן על בעל הנכס כדוגמת הנאשם לדאוג לכך כי האישורים לגבי הנכס שבבעלותו יינתנו ע"י מוסדות התכנון והבנייה. עיינתי במסמכים שהוגשו בפניי מטעם הנאשם, לא התרשמתי כי יש באלו בכדי לגרוע מאחריותו לביצוע העבירות המופיעות בכתב האישום.

אכן בכל הקשור לתב"ע המאושרת, קיים קושי מצד הרשות, יחד עם זאת, התוכניות שהיו קיימות בעת ביצוע העבירות חייבו את הנאשם להימנע מביצוע עבודות ללא היתר. המדובר במועדים דצמבר 2005 ואפריל 2006 כמפורט בכתב האישום ופעולות שנעשו ע"י הנאשם להכשרת הבנייה מאוחר יותר, יכולים להילקח בחשבון לעניין הענישה אך אין בהן לשלול את אחריותו לעבירות כתב האישום.

לאור מכלול הנסיבות שבפניי ולאור עמדת ב"כ המאשימה ולאחר שעיינתי במסמכים הרפואיים והמסמכים שהוגשו לי ע"י הנאשם, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

1.         קנס בסך 7,500 ש"ח או 75 ימי מאסר תחתיו, הקנס ישולם ב 10 תשלומים שווים ורצופים, תשלום ראשון בתוך 30 יום.

2.         הנאשם יחתום על התחייבות על סך 10,000 ש"ח להימנע מביצוע עבירה דומה בה הורשע למשך שנתיים.

3.         ניתן בזה צו הריסה דחוי למשך 18 חודשים. על הנאשם להתאים את עבודות הבנייה למצב התכנוני ו/או לקבל היתר בגין עבודות הבנייה שבוצעו, זאת בהתאם לדין.

רשמתי בפניי הודעת ב"כ המאשימה שתהא מוכנה לדחייה של צו ההריסה ככל שהנאשם יפעל מבחינתו ויבצע את חלקו בכדי להכשיר את עבודות הבנייה.

זכות ערעור כחוק.

<#5#>

ניתנה והודעה היום כ"ה ניסן תשע"ב, 17/04/2012 במעמד הנוכחים.