אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גז"ד לראש הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית בגין הפרעה לשוטר במעבר אלנבי

גז"ד לראש הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית בגין הפרעה לשוטר במעבר אלנבי

תאריך פרסום : 19/05/2014 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום ירושלים
45884-05-11
19/05/2014
בפני השופט:
ד"ר אוהד גורדון

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד ב' ליבסקינד
הנתבע:
ראיד מחאג'נה
עו"ד א' פלדמן
עו"ד ע' שמעוני
גזר דין

רקע

1.      בהכרעת דין מיום 10.4.14 הורשע הנאשם, לאחר ניהול הוכחות, בעבירה של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

2.      נסיבות העבירה פורטו בהכרעת הדין. בתמצית, מדובר באירוע שהתרחש ביום 17.4.11 עת ביקשו הנאשם, רעייתו ואחרים אשר שבו מן העיר מכה אליה עלו לרגל, לעבור מירדן לישראל דרך מעבר אלנבי. הנאשם ורעייתו הופנו לבידוק באגף פנימי ונפרד השייך לשירות הביטחון הכללי (להלן: "שב"כ"). לאחר בדיקה של מזוודות הנאשם וחיפוש שנערך על גופו, ובעודו ממתין בחדר הבידוק, ביקשה אשת שב"כ המכונה "עדי" לערוך חיפוש על רעייתו מאחורי פרגוד.

"עדי" לא ביקשה מן הרעיה לפשוט את בגדיה למעט ביגוד עליון (ה"חיג'אב" שלבשה) אך, בשל שליטתה הבסיסית בשפה הערבית התבצעה התקשורת עם רעיית הנאשם באמצעות תנועות ידיים ומילים ספורות. על רקע זה ובשים לב לתגובותיה הנסערות של הרעיה, קיבלתי בהכרעת הדין כי האחרונה הבינה בשוגג כי היא נדרשת להסיר בגדים תחתונים באופן הפוגע בכבודה, וכי הגיבה בצעקה וסיפרה על כך לנאשם שנמצא מעברו השני של הפרגוד. הנאשם האמין, לכן, שרעייתו נדרשה לפשוט את בגדיה (פיס' 23-25 להכרעת הדין).

בהכרעת הדין פרטתי את התרשמותי ממאפייני הנאשם, על סמך עדותו והנראה בסרט הוידאו, כאדם הרגיש מאוד לדתו ולכבודו. עוד התרשמתי ממי שטעון בתחושות תסכול, רדיפה והתרסה כלפי אנשי החוק (פיס' 27-28). קבעתי, כי טעותו לחשוב שרעייתו נדרשת להתפשט עוררה רגישויות אלה. הוא חש חרדה, זעם וחשש. לכן, הורה לרעייתו שלא לציית להוראות "עדי" ופתח בוויכוח עם איש שב"כ בשם "יריב", שניסה להסביר לנאשם כי החיפוש לא יכלול הפשטה. הנאשם הנסער לא שעה להסברים ונותר משוכנע כי רעייתו נדרשת לפשוט מבגדיה. משום שהמשיך לסרב לחיפוש, נקראו שוטרים למקום, עמם נוהל ויכוח דומה תוך שהנאשם חצץ בגופו בין השוטרים לבין רעייתו והמשיך לסרב. לבסוף הוציאוהו השוטרים מן החדר, ובמקביל הורה לאשתו "אל תתני לו שום אפשרות".

בהמשך, כפי הנראה בסרט ווידאו שתיעד חלק מן ההתרחשות, המתין הנאשם במסדרון שמחוץ לחדר הבידוק כשהוא מלווה בשוטרים. בשעה זו בוצע בתוך החדר חיפוש על רעייתו. הנאשם לא ידע, כי חיפוש זה לא כלל הסרת בגדים. הוא "היה דרוך מאוד, וקשוב למתרחש בתוך חדר הבידוק. כששמע את קולה של רעייתו בוקע מהחדר, התרומם ולמרות ששני שוטרים אחזו בו התקדם ובעט בעצמה בדלת. השוטרים דחקוהו לאחור והושיבוהו תוך שהוא צועק ומתווכח עמם תוך טענה לפגיעה בכבודו ושימוש במונחים חריפים כגון 'כנופיה' או 'עבודה מלוכלכת, שחורה, אכזרית', ותוך שהשוטרים חוזרים ומבהירים לו כי הוא מפריע לעבודתם. אז, למרות ששני שוטרים ניצבו מעליו והתרו בו שלא לעשות כן, חזר הנאשם והתרומם מכיסאו בצעקות כשידיו מאחורי גבו. הנאשם ניסה להתקדם בכוח לעבר דלת חדר הבידוק שהייתה פתוחה אותה עת, למרות ששני שוטרים אחזו בו ותוך שדחף באמצעות רגלו את השוטר הניצב לפניו. זאת, עד שרוסן. הוויכוח הקולני המשיך עד ליציאת רעייתו מחדר הבידוק" (שם, פיס' 30). בהמשך נראה הנאשם בסרט הווידאו יושב במסדרון וממתין.

3.      בהכרעת הדין קיבלתי, כי יש לבחון את אחריות הנאשם בהתאם למצב הדברים אותו דימה, על טעותו הנזכרת לעיל והלהט בו היה שרוי אותה עת. ועם זאת קבעתי, כי לא עומד לנאשם סייג של טעות במצב הדברים לפי סעיף 34יח(א) לחוק העונשין. זאת, משום שגם לפי התרחיש אותו דימה מתקיימת העבירה הנדונה. גם טענה להגנת זוטי הדברים לפי סעיף 34יז לחוק העונשין נדחתה. לכן, הורשע הנאשם.

טיעוני הצדדים לעונש

4.      המאשימה הדגישה את חומרת המעשים לרבות התנגדותו הממושכת של הנאשם והסלמתה לאורך האירוע. נטען שמדובר במעשים שחומרתם רבה ואשר פוגעים בערך המוגן של הגנה על פעילותה התקינה של המשטרה. הודגשו אלמנט ההתרסה בפעילות הנאשם ויכולתו להימנע מעשיית המעשים. המאשימה טענה, כי מתחם העונש ההולם נע בין 2 ל-8 חודשי מאסר, ועתרה לגזור עונש ברף הגבוה. זאת, תוך עמידה על הצורך בהרתעה ועל עברו הפלילי של הנאשם הכולל בין היתר עונש בר הפעלה של שישה חודשי מאסר על תנאי. המאשימה ביקשה להפעיל עונש זה במצטבר לעונש בגין העבירה הנוכחית.

5.      ב"כ הנאשם ציין כי הכרעת הדין קיבלה את עמדת הנאשם לפיה לא התנגד לחיפוש "רגיל" ברעייתו ופעל מתוך אמונה שגויה לפיה רעייתו נדרשת להתפשט ומתוך תחושות של חרדה וכעס. הופנתה אצבע מאשימה לעבר הרשויות שהחליטו להקצות למשימת החיפוש מי שאינה שולטת בערבית (היא "עדי"), תוך התעלמות מן הרגישות הנדרשת בעת חיפוש על מוסלמים אדוקים. נטען שזהו הגורם לאירוע. עוד טען עו"ד פלדמן שיש להקל בעונש ולהימנע מהפעלת העונש המותנה התלוי ועומד כנגד מרשו. זאת, משום שההליך במסגרתו הוטל עונש זה עסק באירוע בעל אופי מחאתי, השונה במהותו מן האירוע הנדון בהליך זה ואינו נוגע למשנה אידאולוגית פוליטית או דתית. ההגנה הציגה פסיקה לתמוך בעמדתה.

דיון

קביעת מתחם העונש ההולם בשים לב לייחודו של המקרה הנדון

6.      תיקון 113 לחוק העונשין, הגם שלא "המציא את הגלגל" מבחינת שיקולי הענישה, עיגן בחוק עקרון יסוד: כי עונשו של עבריין יגזר, בראש ובראשונה, מן המעשה שביצע. על רקע זה חוקק "עקרון ההלימה" לפיו "העקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו" (סעיף 40ב לחוק העונשין). הנחיה זו עוסקת בשני נדבכים מרכזיים: "חומרת מעשה העבירה" שהיא אלמנט הנוגע למהות המעשה, לתוצאותיו ולמידת פגיעתו בערכים המוגנים, ו"מידת אשמו של הנאשם" העוסקת בשאלה מוסרית של אומדן אשמה ושבמסגרתה יישקל גם הלך-רוחו של הנאשם בעת הביצוע. עיגונה של בחינה זו בחוק מחדד את השאיפה הוותיקה, לגמול לעבריין במידה ההולמת את אשמתו ומעשיו, לא להכביד או להקל יתר על המידה.

7.      שאיפה זו חולשת על גזירת הדין במקרה דנן. זאת, משום שהאירוע בו עוסק הליך זה אינו שגרתי. כפי שיבואר להלן, למרות הפסול שבעבירה, ביצועה הושפע מצירוף ייחודי של אלמנטים שיש בהם לגרוע בצורה מהותית מאמדן אשמו של הנאשם ולמתן גם את הפגיעה בערך המוגן. על העונש להיגזר משיקולים אלה.

8.      הנאשם חטא במעשה פסול של התנגדות לפעולת החיפוש. מעשיו החלו בסירוב מילולי מלווה בחציצה פיזית בין רעייתו לבין השוטרים, וכאשר הוצא מן החדר גם באמירה לרעייתו שלא לאפשר את הפשטתה. בהמשך, לאחר מספר דקות של המתנה דרוכה ולשמע קול רעייתו הבוקע מהחדר, התרומם הנאשם ובעט בדלת למרות ששוטרים ניסו למנוע זאת. "מטרתי היתה פתיחת הדלת כשאשתי צרחה על מנת להגן על כבודה" (ת/3 ש' 88). עוד בהמשך, כמתואר לעיל, ניסה להתקדם לעבר הדלת כשהוא דוחק בגופו שוטרים הניצבים מולו. לאורך ההתרחשות הכוללת, שארכה מספר דקות, חזר הנאשם והתווכח עם השוטרים.

מעשים אלה ראויים לגינוי. הנאשם כשל בהפרעה לעבודת המשטרה כשמעשיו, אשר החלו בוויכוח ובהתנגדות "פאסיבית" הגיעו כדי מגע פיזי עם שוטרים ובעיטה בדלת. מעשיו אף הקשו בפועל על השוטרים שנדרשו, לצורך השלמת החיפוש ברעייתו, להוציא את הנאשם מחדר הבידוק ולשמור עליו. 

זאת ועוד, הגם שלא היה זה האלמנט הדומיננטי במעשי הנאשם, הייתה שלובה בהם עמדה לעומתית. כך עולה מהתבטאויותיו במהלך הוויכוחים עם השוטרים, שחלקן צוטט לעיל. את גישתו פירש במילים "הדת מעל החוק בעניין הזה של כבוד" (הודעתו ת/3). זאת לא ניתן לקבל. אין לאזרח חירות לנסות ולשבש פעולה משטרתית המתבצעת כדין מטעמים של פגיעה ברגשותיו או בכבודו. כפי שציינתי בהכרעת הדין, לצורך שמירה על הסדר הציבורי ועל חיים תקינים לבני החברה "הוסמכו שוטרים ואחרים העוסקים באכיפת החוק לבצע פעולות, שחלקן כולל גם פגיעה מסוימת בפרט זה או אחר. כדוגמאות ניתן לציין אקטים של פיזור התקהלות בלתי חוקית, המגבילים את חופש הביטוי; חיפושים הפוגעים בזכות לפרטיות ובנגזרותיה; עיכוב או מעצר הפוגעים בזכות לחירות; ושימוש בכוח מידתי במקרים הכרחיים אשר עלול לפגוע בשלמות הגוף. בכלל זה תיתכן גם פגיעה בתחושת הכבוד וברגשות דתיים. מחירים אלה נגבים מן הפרט לצורך המטרה החברתית. הדין אף מטיל מגבלות על פעולות השוטרים כדי למעט ככל הניתן בפגיעה. על רקע זה, כל עוד הפעולה מבוצעת כדין אין הפרט רשאי להחליט שהפגיעה בו גוברת על טובת הכלל".

במעשים יש, אפוא, אתגר לערך המוגן של אפשור פעילות תקינה ויעילה של המשטרה, ללא הפרעות. על העונש לבטא זאת. 

9.      ועם זאת, לא מדובר בשיקול יחיד. לא בכדי הדגיש המחוקק את אומדן האשמה כאחד משני רכיביו המרכזיים של עקרון ההלימה. שכן, הטלת סנקציה פלילית העולה על מידת אשמתו של העושה פוגעת בכבוד האדם (ע' פרוש "אחריות מוסרית, אחריות פלילית וערך כבוד האדם" מחקרי משפט יג 87; מ' קרמניצר "עקרון האשמה" מחקרי משפט יג 109).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ