גז"ד לפקיד בנק שהורשע בגניבת סך כולל של כ- 100,000 ש"ח מלקוחות הבנק - פסקדין

האישום

1.       הנאשם שימש בזמנים הרלבנטיים לכתב האישום המתוקן כפקיד בבנק ערבי ישראלי, והוא הורשע, בהסתמך על הודאתו, בשישה אישומים שכל אחד מהם ייחס לו עבירות של גניבה בידי מורשה - עבירה על סעיף 393(2) לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), זיוף בנסיבות מחמירות - עבירה על סעיף 418 לחוק, שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות - עבירה על סעיפים 420+418 סיפא לחוק, ובחמישה מתוך ששת האישומים יוחסה לנאשם עבירה נוספת של רישום כוזב במסמכי תאגיד - עבירה על סעיף 423 לחוק. סה"כ גנב הנאשם מלקוחות הבנק סכום כולל של כ- 100,000 ש"ח.  להלן אפרט את ששת האישומים.

2.       האישום הראשון ייחס לנאשם גניבת סכום כולל של 46,000 ש"ח מחשבון בנק ע"ש גב' נאילה, שהוגדר כחשבון תמורה. למימוש תוכניתו חדר הנאשם למחשב הבנק תוך שימוש במסוף של עובד אחר, ביצע שינוי כוזב באופי החשבון של נאילה, לחשבון עובר ושב, ומשך לשם כספי פקדון מתכנית חסכון שנפדתה והועברה באופן אוטומטי לפק"מ. בהמשך - זייף הנאשם פעמיים טופסי משיכת מזומן, בכך שחתם עליהם בשם נאילה, ניגש לפקיד בנק אחר עם טופס המשיכה בטענה שהלקוחה נמצאת בבנק, ומשך בפעם הראשונה סך של 16,000 ש"ח ובפעם השניה סך של 9,000 ש"ח. בהמשך פעל הנאשם להנפקת כרטיס חיוב על שם נאילה, ללא ידיעתה או הסכמתה, ובאמצעות שימושו בקוד הסודי שקיבל משך סכום כולל של 21,000 ש"ח וזאת ב-21 הזדמנויות שונות בין התאריכים 31.5.06  ועד  21.6.06.

3.       האישום השני    ייחס לנאשם גניבת סכום של 4,530 ש"ח מחשבון בנק ע"ש גב' נג'אר בכך שביום 2.3.06 חדר למחשב הבנק תוך שהשתמש במסוף של עובד אחר, ביצע שינוי כוזב ומשך את כספי הפקדון של המתלוננת לחשבון עו"ש, זייף טופס משיכה מפקדון בכך שחתם בשם גב' נג'אר על הטופס, ובהמשך אותו היום הציג בפני פקיד בנק אחר את טופס המשיכה המזויף וטען בפניו שגב' נג'אר נמצאת כביכול בסניף הבנק וכי הכסף מיועד לה.

4.       לפי האישום השלישי גנב הנאשם ביום 20.3.06 מגב' פראן סך של 9,350 ש"ח, וזאת באותה שיטה שתוארה באישום השני, ולפי האישום הרביעי גנב הנאשם ביום 13.3.06 ממר חורי סך של 12,890 ש"ח באותה השיטה דלעיל. גם באישום החמישי מתואר אירוע מיום  8.5.06 לפיו גנב הנאשם באותה שיטה דלעיל סך של 14,620 ש"ח מגב' חליל, אך אישום זה אינו מייחס לנאשם עבירה של רישום כוזב במסמכי תאגיד. בהתאם ל אישום השישי   גנב הנאשם בפעולות דומות לאלה שבאישומים הקודמים, ואשר בוצעו ביום 11.5.06 וביום שלמחרת, סך של 10,670 ש"ח ממר חילף.

תסקיר שירות המבחן

5.       קצין המבחן סקר את תולדות חייו האישיים והמשפחתיים של הנאשם, ובנוגע לעבירות בהן הורשע התרשם קצין המבחן שהנאשם מקבל אחריות מלאה על ביצוען,  וכי הרקע להן היה אהבה חסרת גבולות לארוסתו, שביקשה ממנו עזרה כלכלית לה ולמשפחתה דלת האמצעים. שירות המבחן ראה כי קיימת נזקקות טיפולית אצל הנאשם, והומלץ לשקול העמדתו בצו מבחן למשך 18 חודשים, ובנוסף הטלת מאסר שירוצה בעבודות שירות, ענישה מותנית לתקופה משמעותית וקנס. קצין המבחן ציין, כי שליחת הנאשם לריצוי מאסר בפועל עלולה להביא לרגרסיה במצבו הרגשי ולחשוף אותו לפגיעה מצד אסירים חזקים ממנו.

עד אופי מטעם הנאשם - מר ראג'ב ערו

6.       מר ערו משמש כמנהל המגזר הערבי בחברת פלאפון, והוא מנהלו הישיר של הנאשם, שעבודתו בבנק הסתיימה בעקבות האירועים נשוא כתב האישום. לדבריו, הנאשם עובד תחתיו מזה כשלוש וחצי שנים, והוא ציין לשבח את הבחינות והמבדקים שעבר בעת קבלתו לעבודה, וכן את תפקודו מול לקוחות רבים, כולל ניהול ענייניהם הכספיים. לדברי העד, הנאשם עובד מוכשר והוא מייעדו להחליפו בתפקיד מנהל המגזר הערבי.

טיעוני ב"כ המאשימה לעונש

7.       ב"כ המאשימה הדגיש את חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם, וטען כי המדובר באדם שניצל באופן שיטתי ומתמשך את האימון שניתן בו ע"י הבנק ולקוחותיו, וביצע את מעשיו בתחכום, תוך שבחר בקפידה חשבונות בהם ניתן לבצע את זממו. לדבריו, הנאשם פעל לאורך תקופה של מספר חודשים, כך שאין לראות במעשיו כמעידה חד פעמית, וכי קיים קושי בחשיפת מעשים דומים, על כן ביקש לשלוח מסר חד משמעי באמצעות השתת ענישה מחמירה.

8.       בהתייחסו לתסקיר שירות המבחן טען ב"כ המאשימה, ששירות המבחן רואה את האנטרס של הנאשם, ואינו בוחן את כלל השיקולים שעל בית המשפט לבוחנם, וביקש שלא לתת משקל מכריע להודאת הנאשם ולהשבת הכספים על ידו. בסוף טיעונו ביקש ב"כ המאשימה להטיל על הנאשם מאסר בפועל שלא בעבודות שירות, מאסר מותנה מרתיע וקנס גבוהה "כיאה למבצע עבירות כלכליות" כדבריו, והגיש פסיקה מתאימה.

טיעוני ב"כ הנאשם לעונש

9.       באת-כוח הנאשם הגישה טיעון בכתב ארוך ומנומק היטב, בו היא לא חלקה על חומרת העבירות, אך הוסיפה טיעונים רבים להקלה בעניינו של מרשה, בכך שהוא קיבל אחריות מלאה על מעשיו, התחרט, הודה מדי בכל המיוחס לו, החזיר את מלוא הכספים שגנב עוד בטרם הגשת תלונה במשטרה נגדו. הסנגורית טענה לשיהוי רב שעבר מאז חודש יוני 2006, שאז הודה הנאשם בכל המיוחס לו בפני האחראי על הבטחון בבנק, ועד בחקירת הנאשם והמתלוננים, בעלי החשבונות, כשנה לאחר מכן. עוד נטען שכתב האישום הוגש רק בחודש אוקטובר 2008, דהיינו כשנתיים וחצי לאחר ביצוע העביות והגשת התלונה במשטרה. בנוגע לשיהוי נטען, שכאשר מדובר בחקירה שאינה מורכבת, שהנאשם הודה בכל המיוחס לו, הרי ששיהוי רב מפחית מטענות המאשימה בנוגע לחובת ההרתעה.

10.   ב"כ הנאשם הדגישה את עברו הנקי של מרשה, את הליך השיקום שעבר, את הרקע המשפחתי שלו והרקע לביצוע העבירות, והיא הפנתה לכתוב בתסקיר שירות המבחן תוך שביקשה לאמצו. בנוסף הפנתה הסניגורית לשורה של פסקי דין, בהם הטילו בתי המשפט עונשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

11.    בטיעוניה בפניי חזרה באת-כוח הנאשם על עיקרי טיעוניה בכתב, תוך שהדגישה אותם, והתייחסה לפסיקה מתאימה.

מילתו האחרונה של הנאשם בטרם גזירת דינו

12.   בדבריו בפניי הצטער הנאשם על מעשיו, והוסיף כי "למדתי לקח, שיקמתי את החיים שלי מאז, לא אחזור על זה שוב". הנאשם הדגיש כי ביצע את מעשיו "בזמן של לחץ וחולשה, בתקופה שהייתי צריך לעזור למישהי, שזאת הארוסה שלי שהיתה. אחרי שנפרדנו התחלתי בתהליך שיקום, הבנתי את העבירה, החזרתי את כל הכסף ... היום אני יודע את חומרת המעשים שעשיתי". הנאשם ציין כי גם היום סובל הוא מלחצים כלכליים, וכי בינתיים התחתן, והוא ואשתו עובדים.