גורני נ' אביחי ואח'

פסק דין

לפני תביעה על סך 4,296 ₪ בגין הפרשי נזק שלא שילמו הנתבעים לתובע בעקבות תאונת דרכים שאירעה ביום 9/9/09 ואשר בה היו מעורבים רכב שבבעלות התובע ורכב שנהג בו הנתבע 1, אשר נכנס עם רכבו בחלק האחורי של רכב התובע.

לפי התביעה, עלות התיקון של הנזקים עקב התאונה 6,007 ₪, שכ"ט שמאי 656 ₪, עגמת נפש 200 ₪, הפרשי הצמדה וריבית 57 ₪ ולאחר הפחתת הסכום ששולם על ידי הנתבעים בסך 2,624 ₪, סכום התביעה עומד על 4,296 ₪.

על פי כתב ההגנה, הוכחשה האחריות של הנתבע 1 לתאונה, לפי הטענה הפגיעה היתה אמנם מאחור, אבל לא חזקה במיוחד, ולפיכך קיימת אחריות של התובע לנזקי רכבו בחלקו הקדמי.

הנתבעים טוענים, כי מהירות הנסיעה של רכב הנתבע 1 היתה איטית ביותר וכי גובה הנזקים במוקדים השונים ברכב התובע מעיד על כך שחלה אחריות על התובע לנזקים שנגרמו לחלק הקדמי של הרכב שלו ולחלופין רשלנות תורמת.

היום שמעתי את עדותה של הגב' מלכית גרינוולד בתו של התובע, אשר נהגה ברכב בעת התאונה. כמו כן, שמעתי את עדותו של הנתבע 1 שנהג ברכב הפוגע. לפי גירסת הגב' גרינוולד, מדובר היה בחבטה חזקה. לפי הערכתה, בתשובה לשאלה שנשאלה בענין זה, רכב הנתבע 1 נסע במהירות גבוהה של כ- 80 קמ"ש לשעה. לפי גירסת הנתבע 1, הוא נסע במהירות פחותה בהרבה ולמעשה לאחר שהגיע לכיכר והמשיך בכביש פגע ברכב התובע לאחר כ- 50 מטרים בלבד. לפיכך, מבקש הנתבע 1 להסיק כי הוא לא יכל לצבור תאוצה עד להתנגשות.

בכל הנוגע לגירסאות העדים, לאחר שהתרשמתי מעדיותיהם, אני מעדיף את גירסת הגב' גרינוולד. התרשמתי שגב' גרינוולד דוברת אמת. הטענה שלה לגבי שמיעת חבטה חזקה, היתה אמינה עלי. עוד יצויין, כי התובע ציין כי ביקש מבעל הרכב שעמד מלפניו להגיע לעדות היום. סבור אני כי העד האמור יכול היה לשפוך אור לגבי השאלה האם אכן נשמעה חבטה חזקה או שמא היה מדובר בהתנגשות קלה בלבד כפי שהנתבעים מנסים להציג. התובע ציין, כי העד יצא בשעה 07:00 בבוקר מירושלים והודיע לו טלפונית כי הוא נמצא בפקק באיזור שדה התעופה. כרגע השעה 10:43 והעד טרם הגיע. אינני נכנס כרגע לשאלה האם אכן העד התעכב עקב פקק, אם לאו. די לי בכך שאני מאמין לתובע כי הוא ביקש מהעד להגיע היום לבית המשפט על מנת שלא להגיע למסקנה שאי התייצבות העד צריכה לפעול לרעת התובע ויחד עם זאת, נוכח אי ההתייצבות של העד אין בידי לתת משקל ממשי לטענת התובע לגבי הדברים שהתכוון העד להשמיע לבית המשפט.

הגב' גרינוולד אישרה כי המרחק בינה לבין הרכב של הנתבע 1 היה מרחק של ס"מ ספורים.

גם אם אגיע למסקנה כי בכך פעלה הגב' גרינוולד בניגוד לחובת הזהירות שמחייבת גם במקרה של עמידה שמירת מרחק רב יותר מהרכב שמלפנים, אינני סבור, כי לעובדה זו ישנה השלכה מכרעת על התביעה. סבורני כי בנסיבות הענין, השאלה האמיתית שעומדת לדיון הינה האם כתוצאה משמירת מרחק מינימלי כאמור נגרמו למוקד הקדמי של רכב התובע נזקים גדולים יותר מאשר היו נגרמים, אילו שמרה הגב' גרינוולד מרחק רב יותר מרכב הנתבע 1. סבור אני כי כדי להוכיח טענה מעין זו, כאשר הנטל בענין זה על הנתבעים, דרושה היתה חוות דעת מקצועית או עדות של עד מומחה, בין אם שמאי, ובין אם בוחן רכב ובין אם כל עד אחר אשר יש לו את המומחיות הדרושה לצורך כך. על פניו, וככל שאני בוחן את הדברים, והרי אינני מומחה, אין זה מובן מאליו וייתכן אף כי מצב הדברים הינו הפוך למה שמבקשים הנתבעים לטעון, היינו, אין זה מובן מאליו כי אילו היה נשמר מרחק רב יותר הנזק שהיה נגרם למוקד הקדמי היה קטן יותר.

בנסיבות אלו, הנתבעים לא הוכיחו את טענות ההגנה ועל כן יש מקום לקבל את התביעה באופן מלא. יצויין כי אין מקום לפסוק לתובע את ראש הנזק של עגמת נפש שכן הוא לא נהג ברכב במסגרת התאונה. לפיכך, אני מחייב את הנתבעים יחד ולחוד לשלם לתובע סך של 4,096 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל ובנוסף הוצאות משפט בסך של 750 ₪ שכוללים גם את טירחתה של העדה מטעם התובע, הלוא היא בתו שהגיעה היום לדיון כדי לתת עדות אשר כוללים גם את האגרה ששולמה. כל הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהמצאת פסק הדין לנתבעים.

ניתנה והודעה היום כ"ה סיון תש"ע, 07/06/2010 במעמד הנוכחים.

יאיר דלוגין, שופט

הוקלד על ידי: קרן נעמן