גוטליב נ' שורץ-אזולאי

פסק דין

בין התובע לבין הנתבעת נחתם חוזה שכירות לפיו הנתבעת שוכרת מהתובע מפלס תחתון והגינה הצמודה אליו של הבית ברח' הפלמ"ח 5 קדימה.

חוזה השכירות נחתם ביום 2.8.06 והוא חל לשנה מיום 10.8.06 ועד ליום 7.8.07.

דמי השכירות נקבעו לסך 1,275$ לכל חודש, עפ"י השער היציג.

עפ"י נספח ב' לחוזה השכירות, התובע ישא ב-20% מעלות צריכת המים בעוד הנתבעת ב-80% ובעלות הטפול בגינה ישלם התובע 1/3 והנתבעת 2/3.

אין חולק, כי הנתבעת פינתה את המושכר ביום 16.10.06.

התובע טוען, כי הנתבעת פינתה את המושכר תקופה קצרה יחסית לאחר חתימת החוזה, שכן התובע החל להטרידה מינית ואף העז להיכנס לחלק המושכר לה ובעיקר לחדר השינה שלה באמצעות מפתח שברשותו בשעה שיצאה מהמקלחת, כאשר אישה וילדיה לא היו בבית והיא נותרה בגפה.

הנתבעת מודה, כי תלונתה למשטרה בנושא ההטרדה המינית נסגרה בשל חוסר עניין לציבור.

התובע טוען מאידך, כי הנתבעת עזבה את המושכר בשל בעיות שהיו לה עם בן זוגה (לא הוכחו).

בכתב התביעה תובע התובע, כי הנתבעת תשלם לו עבור חודשי השכירות בהם התגוררה בפועל בדירה וכן עבור חודש נובמבר 2006.

הנתבעת המציאה דפי בנק מהם ניתן להתרשם, כי התובע הפקיד את השיקים המעותדים שלה ואף ניסה לגבות מעבר לנתבע על ידו.

התובע הסביר, כי כיוון שמסר את כל השיקים שמסרה לו הנתבעת לבנקאי שלו למשמרות, אזי הוצאתם אחרי כן היתה כרוכה בהפסד כספי עבורו, מה גם שהנתבעת ביטלה אותם שיקים.

כיוון שכך, ביקשתי תגובת הנתבעת. זו סיפרה, כי נאלצה לאחר ב-6 ימים עד הפינוי בפועל ביום 16.10.09 בגלל מחויבות של המוביל שלה כלפי אחר.

התובעת שכנעה בקשר לתשלום עבור חודש ספטמבר ולא עבור אוקטובר ונובמבר. דרישה בגין שני חודשים אלו משמעותה כי הנתבעת חבה לתובע 10,876 ₪.

כן שוכנעתי, כי הנתבעת פרעה חוב ארנונה וחוב לגנן – שני רכיבים הנתבעים בכתב התביעה.

באשר לחוב כלפי חברת החשמל, מסתבר, כי הנתבעת העבירה שם החשבון על שמו של אישה, אך לא שילמה החשבון, כך שהחוב בסך 1,964 ₪ שריר וקיים.

הנתבעת שכנעה בדבר התשלום לגנן.

העולה מן המקובץ, כי אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך כולל של:

12,840 ₪ = 1,964 ₪ + 10,876 ₪.

התשלום יבוצע תוך ולא יאוחר מיום 15.3.10, שאם לא כן יתלוו לו ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד ליום התשלום בפועל.