אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גברמגוס טפארי נ' משרד הפנים

גברמגוס טפארי נ' משרד הפנים

תאריך פרסום : 23/07/2013 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
25479-11-11
17/07/2013
בפני השופט:
אברהם יעקב

- נגד -
התובע:
נתנאל גברמגוס טפארי
הנתבע:
משרד הפנים
פסק-דין

פסק דין

1.עתירה זו תוקפת את החלטת המשיב להרחיק את העותר מישראל, וזאת לאחר שקבע שהעותר אינו אריתראי היכול ליהנות ממדיניות אי ההרחקה הנוהגת בישראל, וכי מירב הזיקות שלו הן לאתיופיה.

2.העותר הסתנן לישראל ביום 20.7.10 וטען מיד כי הגיע לישראל מאריתראה.

בתשאול הראשוני שנערך לו כעבור מספר ימים, טען כי נולד באריתראה ושהה בה שנים רבות.

בסיום התשאול נקבע, כי העותר זוהה כאתיופי מאחר ולא ידע פרטים בסיסיים אודות העיר בה טען שנולד ואליה חזר.

ביום 29.7.10 הובא העותר בפני ממונה ביקורת גבולות ונערך לו שימוע.

בפרוטוקול נרשם, כי לטענת העותר הוא נולד באריתראה, אך כשהיה בן 6 חודשים עבר עם משפחתו לאתיופיה ובשנת 2001 חזר עם הוריו לאריתראה.

עוד טען כי אחיו ואמו מתגוררים באריתראה.

בסיום השימוע, הודה העותר ששיקר ואישר כי אמו שוהה באתיופיה ולא באריתראה.

3.העותר הגיש את עתירתו המקורית, ובדיון שהתקיים ביום 6.12.11 הוריתי על עריכת ראיון RSD. ראיון כאמור נערך לעותר, ולאחר מכן הוריתי על תיקון העתירה.

בעתירה המתוקנת מציג העותר עובדות השונות לחלוטין מאלו אשר נטענו בעתירה המקורית.

בראיון ה-RDS התברר, כי העותר שהה באריתראה עד גיל 6 חודשים, ולאחר מכן עברה משפחתו לאתיופיה, וכי העותר לא חזר עוד לאריתראה.

באותו ראיון ובעתירה המתוקנת טוען העותר, כי עזב את אריתראה בשנת 1986, בהיותו בן חצי שנה, ולא חזר אליה מאז וכי כל חייו חי באתיופיה.

4.עיקר המחלוקת בעתירה זו הוא בדבר נתינותו של העותר.

לצורך זה, ולצורך קביעת יעד פוטנציאלי להרחקת העותר, עושה המשיב, בדרך כלל, שימוש במבחן מירב הזיקות.

לצורך זה, ערך המשיב ראיונות לעותר ולאחר מכן קבע, כי מירב הזיקות שלו הן למדינה מסוימת.

יובהר, כי אין בהכרח זהות בין המדינה אליה יש לעותר את מירב הזיקות לבין מדינת אזרחותו האמיתית.

כאשר לא קיימת זהות כזו, המשמעות היא שניתן להרחיק את העותר לאותה מדינה אליה יש לו את מירב הזיקות, בכפוף לפסיקה הרחבה של בית המשפט העליון ולתנאים שנקבעו, בין השאר, בהלכת אלטאי.

העותר תוקף את קביעת המשיב, ולטענתו קביעת המשיב בדבר מירב הזיקות שלו אינה סבירה וכי הוא, העותר, הוכיח כי מירב הזיקות שלו הן למדינה אחרת, שאזרחיה נהנים בישראל ממדיניות אי ההרחקה.

לצורך הכרעה בשאלה האם החלטת המשיב בדבר מירב הזיקות של העותר היא סבירה, יש תחילה לקבוע את אמות המידה שעל המשיב לעשות בהן שימוש לצורך קביעת מירב הזיקות של העותר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ