גביש נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) בהחלטתה מיום 9.10.12 קבעה למערער דרגת נכות בשיעור של 14.5% בגין תאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה מיום 16.5.11. הוועדה התכנסה בעקבות עררים שהגישו המשיב והמערער על החלטת הוועדה מדרג ראשון אשר קבעה כי למערער נותרה נכות בשיעור של 10%.

2.המערער טוען, כי הוועדה טעתה כאשר שללה קשר סיבתי בין המגבלה בעמוד שידרה מותני לבין התאונה. המערער טוען, כי לפני התאונה לא סבל מבעיות בעמוד שידרה מותני ואלו החלו רק בסמוך לאחר התאונה והועדה טעתה כאשר לא הביאה בחשבון נתון זה. המערער טוען, כי הוועדה לא התייחסה כראוי לחוות דעתו של ד"ר אבי כהן מיום 29.5.12 אשר הסביר ופירט כי קיים קשר ישיר בין התאונה לבין הפגיעה בעמוד השידרה המותני.

3.ב"כ המשיב טוענת, כי לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה. הוועדה הסבירה שבתעודת חדר המיון אין אזכור של כאבי גב תחתון וכן בעברו של המערער קיימות תלונות על כאבי גב תחתון בשנת 2006 ולכן לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה כאשר קבעה שאין קשר ישיר בין התלונה לכאבי הגב. באשר למכתבו של ד"ר אבי כהן, טוענת ב"כ המשיב, כי הוועדה הסבירה מפני מה אינה מקבלת את מסקנתו ולכן דין הערעור להידחות.

4.הוועדה נשוא הערעור התכנסה בשתי ישיבות. הראשונה ביום 11.7.12 והשנייה ביום 9.10.12.

5.בהתכנסותה הראשונה של הוועדה ביום 11.7.12 היא בדקה את המערער בדיקה קלינית וכתבה בפרק הסיכום ומסקנות:-

"הועדה קובעת בקשר לקשר הסיבתי בין תלונותיו של כאבי גב תחתון והתאונה הנדונה בתעודות המיון אין כלל איזכור של כאבי גב יתר על כן התיעוד הרפואי הראשון הוא מכתבו של ד"ר דוד 3.10.11 שבו מציין שיש כאבי גב תחתון מזה חודשיים. בעברו הרפואי יש תיעוד של כאבי גב תחתון בשנת 2006. בכל הבדיקות שבוצעו עד 27.10.2011 היתה התייחסות רקל כאבי הצוואר ולא היה איזכור גם במכתבי הרופאים על בעיות בגב. ב-C.T מותני שבוצע ב-10/11 הודמו בלטי דיסק מ L3 עד S עם לחץ קל על השק. ממצאים אלו אינם ממצאים של חבלה חריפה וגם העובדה שהתלונות הם יחסית מאוחרות לתאונה מכוונים לכך שאין קשר ישיר בין התאונה והתלונות בגב. הוועדה עיינה בחוות דעתו של ד"ר כהן אבי שמציין שלעיתים לאחר חבלת צליפת שוט יש תלונות על כאבי גב תחתון אך לא מקבלת את הקשר במקרה זה מהנימוקים שפורטו ובכך מקבלת את ערר המוסד. לגבי הצואר הוועדה מבקשת חוות דעת נויורולוג ותסכם ללא נוכחות".

6.המערער נבדק על ידי ד"ר פלדמןמומחה נויורכירורגיה שכתב בבדיקתו:

"בבדיקה: עומד על קצות אצבעות ועקבים וצידי כף רגל יורד לישיבה שפופה ועולה ללא כל קושי. SLR 70 מעלות דו צדדי החזרים תקינים, סמטרון ב-4 הגפיים, כח גס – כח לפיתה מופרת משמאל, טונוס תקין. שאר קבוצות השרירים כח גס תקין. תחושה מוסר על תחושה שונה ביד שמאל בהשוואה לימין ובחלק הדיסטלי של דוק וכל רגל שמאל בהשוואה לימין. C.T עמוד שדרה צוארי לורדוזיס שמורה בלט דיסק בגובה C5C6 עם לחץ מינמאלי על השק. שינויים נווינים עם אוסטונטין קדמיים ואחוריים ב C4C5ו-C6-C7. EMG – 10.6.11 הולכה עצבית ובדיקת מרוטין תקינות. על פי מכתבו של ד"ר רמי דוד מיפוי עצמות ללא בליטה באזור צוארי. EMG מ-27.10.11 – עומ לרנרוציה בדלאאיד השמאל. רדיקולובטיה צוארית מפושטות ב-C5-D1. EMG מ-20.3.12 רדיקולובטיה C4-C6 מימין ורדיקולובטיה S1. MRI צוארי לורדוטיס שמורה בלט דיסק מינמאלי בגובה C6-C7 משמאל.

נכותו בשיעור 10% לפי סעיף 31(1) א' 1, ולצמיתות. היועץ עיין בחוות ד"ר כהן מ-29.5.12 ומקבלת חוות דעת לעיין אחוזי הנכות אך קובעת נכות בגין לקות נויורולוגית ולא על פי המלצותיו".

7.הוועדה התכנסה ביום 9.10.12 וכתבה בפרק סיכום ומסקנות:

"הוועדה עיינה בחוות דעתו של ד"ר פלדמן נורוכירורג מיום 20.8.12 ומקבלת את מסקנותיו כי נכותו 10% לפי סעיף 31(1) א' 1 בגין לקות ניורולוגית כמפורט בפרוטוקול ועדת ערר מיום 11.7.12 הוועדה שוללת קשר סיבתי בין תלונותיו על כאבי גב ובין התאונה הנדונה.

מבחינה אורטופדית נמצאה הגבלה מזערית בכיפוף הצוואר והגבלה בתנועות הסיבוביות וההטייה לשני הצדדים לכן הוועדה קובעת נכות בשיעור 5% לפי סעיף 37(5) א' במחציתו.

מאחר וההגבלה הינה מזערית ואינה מוגדרת כקלה לפי טווח התנועה. הוועדה עיינה בחוות דעתו של ד"ר אבי כהן מיום 29.5.12 שקבע את הנכות רק לפי הסעיף האורטופדי ולא נתן סעיף נוירולוגי. מאחר וקביעת הועדה אחוזי הנכות המצטרפים גבוהה יותר מהערכתו הוועדה אינה מקבלת את המלצותיו לגבי גובה הנכות ובכך מקבלת את ערר התובע. הנכות הזמנית שנקבעה בועדה מדרג 1 נותרת על כנה. התובע חזר לעבודתו ואינו טוען לירידה בהכנסותיו לכן אין מקום להפעיל תקנה 15".

8.קביעת הוועדה לגבי תיעוד משנת 2006 שיש בו כדי להצביע על פגיעה בגב התחתון כבר מאותו מועד היא קביעה רפואית ואין מקום להתערב בה ולכן בעניין זה דין הערעור להידחות.

9.המומחה מטעם המערער ד"ר אבי כהן כתב בחוות דעתו מיום 29.5.12 כי קיים קשר ישיר בין חבלה במנגנון של צליפת שוט לבין תלונות ותסמינים שהתפתחו בגב התחתון. ד"ר כהן מתייחס לספרות רפואית ומפנה למאמר המתייחס לכך. כמו כן, הפנה המומחה לממצאי בדיקת המערער בפני הוועדה מדרג הראשון והסביר שלטענתו הכאבים והמגבלות בגב הופיעו כחלק ממנגנון צליפת שוט. כאמור, הוועדה דחתה את המסקנות של ד"ר אבי כהן, בין היתר מהסיבה שלא התייחס לתלונות קודמות של המערער בנוגע לפגיעה בגב התחתון.

10.כאשר מונחת בפני הוועדה חוות דעת מן הראוי שהוועדה תתייחס אליה התייחסות עניינית ומנומקת. מן הראוי שהוועדה תתייחס לאמור בחוות דעתו של ד"ר כהן בכך שצליפת שוט יכולה לגרור אחריה תלונות של כאבי גב תחתון.

11.סופו של דבר – עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית על מנת שתסביר האם יש בחוות דעתו של ד"ר אבי כהן ובקביעתו כי צליפת שוט יכולה לגרור אחריה תלונות של כאבי גב תחתון, כדי לשנות את החלטתה. המערער וב"כ יוזמנו להופיע בפני הוועדה ויוכלו לטעון טענותיהם בעניין זה. החלטת הוועדה תהא מפורטת ומנומקת.

12.מאחר והערעור התקבל בחלקו ובחלקו האחר נדחה (בכל הנוגע לקביעות הוועדה לגבי מסמכים משנת 2006), כל צד יישא בהוצאותיו.

13.ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך 30 יום לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה, לסגנה או לשופט שהתמנה לכך על ידי הנשיאה.