גאריביאן ואח' נ' נחמיה ואח'

החלטה

1.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים בכתב וכן בדיון בעל-פה שהתקיים ביום 6.5.13, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

2.לא יכול להיות חולק כי המניות הרלוונטיות מסוג A, B ו-C שנזכרו בכתבי הטענות המקוריים, הועברו על ידי המשיבה 2 למבקש. אכן, המשיבה 2 מאשרת כי 32 מניות רגילות ב' (המכונות על ידי המבקש מניות מסוג B), נוספות נרכשו על ידי המשיב 1 מהמשיבה 2 בחודש יולי 2006, לאחר הגשת התביעה ומספר חודשים לפני הגשת כתב התביעה המתוקן, כאשר תמורתן של אותן מניות הושבה על ידי המשיבה 2, לדבריה, למשיב 1 בשלב מאוחר יותר. אולם, מניות אלה לא היו חלק מיריעת המחלוקת המקורית בין הצדדים כפי שתוחמה על ידי כתבי הטענות, לא הוצגו בעניין ראיות שניתן לגזור מהן ממצאים עובדתיים מספיקים בנושא, והנושא אף לא עלה בסיכומי הצדדים.

3.אין לשלול את הטענה שהמשיבה 2 והמשיב 1 נהגו בעניין שלא בתום לב במיוחד לנוכח התחייבותה של המשיבה 2 במסגרת ההסדר שנעשה למחיקת התביעה שהוגשה כלפיה על ידי המבקש בבית משפט השלום בחודש נובמבר 2006, שבו לא טענה המשיבה 2 כל טענה בקשר להנפקת מניות נוספות לכאורה למשיב 1 שאינן חלק מהמחלוקת שבין המבקש לבין המשיב 1. יחד עם זאת, לאחר שנחתם פסק הדין בתיק זה, לא ניתן להוסיף ולקבוע ממצאים עובדתיים על סמך טענות שלא נטענו בשעתו ועל סמך ראיות שלא הוצגו בפני בית המשפט.

4.מעבר לכך, לאחר שנחתם פסק הדין, דרך המלך להוציא אותו אל הפועל היא באמצעות הליכי הוצאה לפועל ובמקרים חריגים באמצעות צו לפי פקודת ביזיון בית המשפט. אין בדין הליך מוכר למתן צו עשה בעניינים שפסק הדין לא הורה עליהם במפורש, לאחר שפסק הדין נחתם. לפיכך, ולו מטעם זה, דין הבקשה להידחות.

5.בנוסף, לא מצאתי כי ההוראות בפסק הדין בנוגע להעברת המניות, לאור המחלוקת העובדתית לגבי סוג והיקף המניות שההוראות האופרטיביות שפסק הדין חלות עליהן, מאפשר או מצדיק מתן צו לפי פקודת ביזיון בית המשפט, כפי שמבקש המבקש. הצו שיפוטי שאכיפתו מתבקשת צריך להיות בעל תוכן ברור, וחד-משמעי. צו הלוקה בדו-משמעות ויש בו ערפול, או שמשמעותו אינה נהירה די הצורך, אין מפעילים כלפי הפרתו את המנגנונים של הליך בזיון בית המשפט (רע"א 3888/04 שרבט נ' שרבט, פד"י נט(4) 49).

6.לאור האמור, תרופתו של המבקש היא בנקיטת הליך חדש כלפי המשיבים. בהקשר זה יוזכר כי בפסק הדין הותר למבקש פיצול סעדים בכל הנוגע להגשת תביעה לגבי זכויות המבקש הנובעות מאחזקת מניות במשיבה 2 על ידי המשיב 1. אך ברור מאליו, כי בעניין הנדון לא תישמע מפי המשיבים טענה בכל הליך חדש, כי פסק הדין בתיק זה מהווה מעשה בית דין בכל הנוגע למניות נוספות שנמכרו, לפי הנטען, למשיב 1 על ידי המשיבה 2 בחודש יולי 2006.

7.לאור כל האמור, הבקשה נדחית אך בנסיבות אינני עושה צו להוצאות.

המזכירות תעביר עותק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט' אב תשע"ג, 16 יולי 2013, בהעדר הצדדים.