גאן רם נ' אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק דין, שניתן בהעדר המבקשת, שלא התייצבה לדיון.

המבקשת טוענת כי לא התייצבה לדיון, לאחר שנציגתה שהגיעה לדיון, סברה בטעות כי הדיון קבוע בפני כב' הרשם לכנר, ומשנמסר לה כי הרשם אינו בין כותלי בית המשפט באותו יום, סברה כי הדיון נדחה ושבה כלעומת שבאה.

אין צורך להרבות מילים בכך שהמבקשת התרשלה התרשלות רבתי עת לא התייצבה לדיון. למבקשת נשלחה הזמנה לדיון, המפרטת את מועד הדיון ואת השופט בפניו ישמע הדיון, כך שלא היה כל מקום לטעות. ומכל מקום, לא הייתה כל מניעה כי נציגת המבקשת תברר במזכירות בית המשפט למתי קבוע הדיון ובפני מי.

כפי שנפסק לא פעם, מספר שיקולים מנחים את בית המשפט בהכריעו בבקשה לביטול פסק דין שניתן מקום שבעל דין לא התייצב לדיון. בראש ובראשונה נשקלת הזכות החוקתית של פנייה לערכאות, יחד עם זאת זכות זו אינה מוחלטת ויש לערוך איזון נאות בין הזכות האמורה לבין אינטרסים נוספים כמו יעילות הדיון, אינטרס הסופיות, עילת המחדל וסיכויי התביעה או ההגנה.

לאחרונה שב וקבע בית המשפט העליון ברע"א 1957/12 חלה נ' כהן, כי שניים הם השיקולים המנחים בבחינת בקשה לביטול פסק הדין – הראשון עניינו בסיבת אי ההתייצבות ובגדרו של שיקול זה בודקים האם מדובר במי שהתעלם מדעת מההליך השיפוטי או שמא מי שלא התייצב או לא הגיש כתב הגנה מפאת צירוף נסיבות אומלל בהיסח הדעת או מרשלנות, במקרים אלה בניגוד למקרה הראשון תגבר נטיית בית המשפט לבטל את פסק הדין. השיקול השני שלו נודעת חשיבות רבה יותר, עוסק בסיכויי ההגנה או התביעה של מבקש הביטול.

בבוא בית המשפט לבחון בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה יש, לפיכך, לאזן בין השיקולים והאינטרסים האמורים על רקע מכלול נסיבות המקרה ולהבטיח, כי הסנקציה של מתן פסק דין במעמד צד אחד היא מידתית בנסיבות העניין ושלא ראוי להפעיל סנקציה אחרת פחותה בחומרתה, כגון השתת הוצאות.

במקרה דנן, בשוקלי את סיכויי ההגנה של המבקשת ואת הסיבה לאי ההתייצבות לדיון שעיקרה ברשלנות אך לא בהתעלמות מכוונת מההליך, אני סבורה שנכון להסתפק בסנקציה מידתית יותר של הטלת הוצאות.

פסק הדין יבוטל איפוא, בכפוף לכך שהמבקשת תשא בהוצאותיהם של המשיב והעד מטעמו, בסך 800 ₪ בלא קשר לתוצאות הדיון, שיועברו אל המשיב בתוך 30 יום. לאחר שהמבקשת תמציא ראיה לכך שההוצאות, יקבע מועד לדיון.

ניתנה היום, י"ח אב תשע"ב, 06 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.