פסק דין
תביעה בסדר דין מהיר ע"ס 9586 ₪ לתשלום דמי תיווך.
התובע הוא מתווך. הנתבע הוא בעל דירה.
הנתבע חתם על התחייבות מיום 1/3/05 לתשלום דמי תיווך לתובע בסך של 2000$ כולל מע"מ (כתב ההתחייבות). במסגרת "הערות בעל הדירה" שבכתב ההתחייבות, נרשמה הערה שלפיה ההתחייבות היא "כלפי ברמן אלקס או מישהו מתעמו [כך במקור- י.ב]" ובמחיר מינימלי של 142,000$.
הנתבע מכר את הדירה נשוא ההתחייבות לקונה בשם גב' אנג'ליקה ורמן, שהיא אשתו של אלקס הנ"ל. הסכם המכר נחתם ביום 20/4/05 (הסכם המכר).
לטענת התובע, הוא היה הגורם היעיל בביצוע העסקה. הוא הציג את הקונה לנתבע ולאחר מכן, הנתבע התקשר עם הקונה בהסכם מכר, לא הודיע לתובע על העסקה, כפי שהוא מחויב לעשות לפי כתב ההתחייבות, ולא שילם לו דמי תיווך. רק לאחר שהגיש את התובענה להוצל"פ והתקבלה התנגדות הנתבע, גילה להפתעתו שהנתבע שילם דמי תיווך למתווך אחר. לטענת התובע, לנוכח דמי התיווך הנמוכים יותר ששילם הנתבע לסוכנות MD (6,063 ₪ במקום 8,742 ₪ שצריך לשלם לתובע), ברור מדוע בחר הנתבע להתנער מההתחייבות כלפיו ועוד ציין כי התשלום בוצע מבלי שנחתם הסכם תיווך בין הנתבע לבין סוכנות MD ולפיכך, אין סוכנות MD זכאית לדמי תיווך.
הנתבע טוען כי התובע אמנם זימן אותו למשרדו, שם חתם על כתב ההתחייבות, אולם מעבר לכך לא עשה התובע דבר, ולא הפגיש אותו עם הקונה, עם אלקס ורמן או עם אנג'ליקה ורמן. מתווך אחר מסוכנות התיווך MD, הוא שפנה לנתבע, הציג לו את הקונה, והנתבע שילם לו דמי התיווך בסך של 6,063 ש"ח (הוצגו קבלות).
מתצהיר התובע ועדותו התברר, כי אדם בשם מר אלקס ורמן פנה לתובע על מנת שיאתר את הבעלים של הדירה שעמדה ריקה ומיקומה התאים לצרכיו. התובע בירר ומצא את הבעלים, הוא הנתבע, ואז זימן את הנתבע למשרדו כאמור. התובע העיד, כי לאחר שחתם הנתבע על כתב ההתחייבות, הוא מסר למר ורמן את מספר הטלפון של הנתבע. התובע לא מסר לנתבע את פרטיו של מר ורמן (עמ' 6 ש' 1-2, ש' 9). אין חולק שהנתבע לא פגש במשרדו של התובע את מר ורמן ואין חולק שהתובע לא הפגיש ביניהם (לרבות עם הגב אנג'ליקה ורמן) בכל דרך אחרת. התובע לא ביצע כל שיחת מעקב או התעניינות שמעבר למסירת פרטי הנתבע למר ורמן כאמור (עמ' 5 ש' 19, עמ' 6 ש' 1- 3, ש' 8-9). עוד העיד התובע, כי מר ורמן לא שילם לו דמי תיווך. התובע לא מצא לנכון לתבוע אותו משום שסמך עליו, ולא החתים אותו על התחייבות לתשלום דמי תיווך כנדרש (עמ' 9 ש' 4-5. ר' גם ס' 2 לתצהיר).
הנתבע הצהיר והעיד, כי לא ידע מיהו מר ורמן או מרת ורמן אלא בעקבות עסקת הרכישה. מר ורמן לא התקשר אליו. לאחר הפגישה עם התובע וללא קשר אליה, פנה לנתבע מתווך אחר מסוכנות MD (המתווך השני), שמישהו ממשפחתו של התובע אמר לו שבבעלותו הדירה וכי הוא מוכן למכור אותה אם יקבל יותר ממחיר השוק. המתווך השני אמר לו שיש אדם שמוכן לשלם את מחיר שהוא דורש. המתווך השני הפגיש בינו ובין הקונה. ההסכם נחתם על אנג'ליקה ורמן ובעקבות חתימתו, שילם הנתבע לסוכנות MD שכר תיווך, אף שלא חתם על כתב התחייבות. עוד העיד הנתבע כי "היה את השם שלה ולא ידעתי שזה קשור לאלכס, למרות שזה כן היה קשור. אם הייתי יודע הייתי עוצר את כל העסקה". "לא העלתי בדעתי זה אותו בן אדם" (עמ' 7 ש' 10-17).
בנסיבות האמורות אני סבורה כי על אף סמיכות הזמנים בין החתימה של הנתבע על כתב ההתחייבות כלפי התובע לבין החתימה על הסכם המכר, לא הוכיח התובע כי היה הוא הגורם היעיל בביצוע העסקה. תנאי זה הוא כידוע, תנאי בלעדיו אין לזכאות מתווך לדמי תיווך. אין די בקיומה של התחייבות בכתב על מנת שתקום החובה לתשלום דמי תיווך.
לא עלה בידי התובע להוכיח כי מאמציו, שהסתיימו באיתור הנתבע ובמסירת מס' הטלפון של הנתבע למר ורמן - הם שהולידו את המפגש בין הצדדים ואת ההתקשרות בהסכם המכר ואף לא הוכח כי מאמצים אלה קידמו באופן כלשהו ואפילו במעט, את כריתת הסכם המכר.
מר ורמן לא הוזמן לעדות ובשים לב לכך שאין מחלוקת שמר ורמן לא הוצג לנתבע במשרדי התובע והתובע לא מסר את פרטיו של מר ורמן לנתבע (אלא להיפך, פרטי הנתבע נמסרו, לגרסת התובע, למר ורמן) - לא נסתרה גרסת הנתבע, לפיה מר ורמן לא יצר עמו קשר בעקבות הפגישה במשרדי התובע והחתימה על כתב ההתחייבות. לא נסתרה גרסת הנתבע כי לא ידע מיהו מר ורמן או מרת ורמן, ואף לא זיהה שהלקוח ששמו נרשם (בצורה שונה) בכתב ההתחייבות - "ברמן אלקס או מי מטעמו" - הוא אותו לקוח שהוצג לו ע"י המתווך השני, כשההסכם המכר נערך עם הגב' אנג'ליקה ורמן.
בנסיבות אלה לא מצאתי גם כי הנתבע פעל בחוסר תום לב, כשלא גילה לתובע על המגעים שקיים עם מר או מרת ורמן למכירת הדירה באמצעות המתווך השני.
לא מצאתי ממש גם בטענות הנוספות של התובע כנגד התשלום למתווך השני והן נדחות. אין כל אי-חוקיות בתשלום בהסכמה למתווך שתיווך בעסקה והביא לקשירת הסכם, גם בהעדר התחייבות בכתב לתשלום דמי התיווך. להעדרה של התחייבות בכתב יש משמעות במקרה שבו הלקוח מסרב לשלם דמי תיווך או אם התגלעה מחלוקת כלשהי בעניין זה בין הצדדים.
יש לציין כי הנתבע הביא כעד מטעמו מתווך מסוכנות התיווך MD, מר מאיר דגן. אולם התברר כי העד לא טיפל בעסקה הספציפית, אלא מתווך אחר מהסוכנות, ואין לו ידיעה אישית בעניין העסקה, למעט הידיעה על עצם ביצוע העסקה והתשלום (עמ' 8 ש' 14-15).
התביעה, אפוא, נדחית.
יש לציין כי אף שהנתבע הסכים למתן פסק דין על דרך הפשרה לפי ס' 79א, התובע ביקש לקיים הליך מלא כהלכתו, למרות הקשיים האמורים בראיותיו, שהובילו לכך שתביעתו נדחתה.
בשים לב לכלל הנסיבות כאמור ולדיונים שהתקיימו בתיק, אני מחייבת את התובע לשלם לנתבע הוצאות בסך של 2,500 ₪.
כיוון שהתברר כי העד שהובא מטעם הנתבע אינו העד המתאים, ישא הנתבע בהוצאות העד ולא מצאתי לנכון להורות שהתובע ישלם סכום זה לנתבע.
המזכירות תדוור לצדדים