גאבר נ' כרז ואח'

פסק דין

בפני תביעה כספית, על סך של 6,303 ₪, שעניינה נזקים שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים.

בתום הדיון שהתקיים בפני, ובנסיבות, הסכימו הצדדים להכרעה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, בלא נימוקים, ובהסתמך על כתבי הטענות, העדויות וחומר הראיות שהוגש. כך הסכימו הצדדים, וטוב שכך הסכימו, שכן "יפה כוח פשרה מכוח הדין" (תוספתא, סנהדרין א', ט"ו).

מהסכמת הצדדים, כאמור, יש לראות את כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת. הסכמה זו טומנת בחובה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת "ייקוב הדין את ההר", אלא לקבל מענה הולם למכלול הסיכונים והסיכויים העומדים בפניו (ראה רע"א 5192/01 די וורולי נ' הלין (תק-על 2002(1), 408)).

טענות התובעת, בקליפת אגוז, הן כי בעת נסיעה איטית בפקק, נפגעה מאחור על ידי רכב הנהוג בידי צד ג' (שהעידה אף היא במשפט), אשר נהדף אל רכבה על ידי רכב הנתבעות, שנסע מאחוריה.

טענות הנתבעות, בקליפת אגוז, הן כי נהג הנתבעות אמנם פגע באחורי הרכב שהיה מאחורי רכב התובעת, אולם רק לאחר שזה כבר פגע ברכב התובעת.

נהגת הרכב שהיה בתווך תמכה בעדותה את גרסת התובעת.

לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים, ולאחר שעיינתי במוצגים ובכתבי הטענות, לרבות רכיבי הנזק השונים, הנני קובע שמאזן ההסתברויות נוטה לטובת קבלת גרסת התובעת והנהגת במכונית שבתווך, ועל כן יהיה זה נכון וצודק לחייב את הנתבעות לשלם לתובעת סך כולל של 6,303 ₪ ואגרת התביעה בסך 365 ₪, כשסכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מיום הגשת התביעה, וכן את שכר העדה בסך 300 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 1,250 ₪, כשסכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום.

ניתן היום, ט"ז טבת תשע"ד, 19 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.