אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ב"ש 1554/16,"ש 1555/16

ב"ש 1554/16,"ש 1555/16

תאריך פרסום : 01/05/2016 | גרסת הדפסה
עמ"ש, ב"ש
בית המשפט הצבאי לערעורים בית-שמש
1554-16,1555-16
12/04/2016
בפני הנשיא:
אל"ם נתנאל בנישו

- נגד -
המבקשים:
1. צאלח חליל מקבל גהאלין
2. מחמוד חמאד מוקבל אלג'האלין
3.

עו"ד יצחק שילה
המשיבה:
התביעה הצבאית בקשות להארכת מועד להגשת בקשות לתשלום פיצויים (הבקשות התקבלו)
עו"ד רס"ן בלה גלפנד
החלטה

מונחות בפניי שתי בקשות להארכת מועד להגשת בקשה לתשלום פיצוי, בהתאם לסמכות הקבועה בסעיף 183 לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב], התש"ע- 2009.

רקע

נגד שני המבקשים, הוגשו כתבי אישום המייחסים להם עבירות של איום ופעילות נגד הסדר הציבורי. המבקש מס' 1 זוכה מעבירות אלו, בהכרעת דין מנומקת, בתאריך 21.09.15. המבקש מס' 2, אף הוא זוכה מהעבירות בהחלטת ביהמ"ש מיום 29.11.15, לאחר שהתביעה הצבאית הודיעה שהיא חוזרת בה מהאישומים.

תחילה, הוגשו לביהמ"ש יהודה שתי בקשות לפיצויים, כאשר ב"כ המבקשים מסתמך על סעיף 80א לחוק העונשין, תשל"ז-1977. בהמשך, משהסתבר לו כי המקור החוקי לבקשתו מצוי בצו בדבר הוראות ביטחון, ואף כי סעיף 183 לצו מגביל את תקופת הגשת הבקשה ל-60 ימים מיום מתן פסק הדין המזכה, הגיש את הבקשות הנוכחיות.

הבקשות ותגובת התביעה

בבקשותיו, מציין הסנגור כי, בניגוד לדין באזור, סעיף 80א לחוק העונשין אינו מגביל את הזמן להגשה כאמור. הסנגור מציין כי ההליכים שנוהלו נגד מרשיו גרמו להם נזק משמעותי, הן כתוצאה ממעצרם והן לאור מניעת מתן היתר עבודה בישראל. הסנגור מציין עוד את השם הרע שדבק בהם והנזק הנפשי שנגרם להם עקב המעצר. על רקע זה ועל בסיס חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, מבקש הסנגור להאריך את המועד להגשת הבקשות.

הסנגור מצרף לבקשות את נימוקיו לתשלום פיצויים, בהם הוא מסתמך על שתי העילות המפורטות בסעיף 183 ובסעיף 80א הנ"ל.

בכל הנוגע לעילה הראשונה, היינו כי לא היה יסוד לאשמה, טוען הסנגור כי בחינה מדוקדקת של הראיות עוד לפני הגשת כתב האישום, הייתה צריכה להביא את התביעה להחלטה כי אין כלל מקום להגשת כתבי האישום. בעניין זה, טוען הסנגור אף למחדל חקירתי.

בכל הקשור לעילה השנייה, קרי שהתקיימו נסיבות אחרות המצדיקות הוצאות או פיצוי, מטעים הסנגור כי מרשיו שהו במעצר במשך 58 ימים  ו- 22 ימים בהתאמה, וכי ההליכים בעניינם נמשכו כ- 11 ו- 13 חודשים. הסנגור מדגיש כי במהלך תקופות אלה קוימו דיונים רבים.

התביעה הצבאית מתנגדת לבקשה. לטעמה, היא הוגשה באיחור רב (בנוגע למבקש מס' 1, שלושה חודשים מן המועד האחרון להגשתה, ובנוגע למבקש מס' 2, חמישה חודשים לאחר המועד). עוד טוענת התביעה כי, בשני המקרים, סיכויי קבלת הבקשה נמוכים. בעניינו של המבקש מס' 1, על אף מתן הכרעת דין מזכה, לא מתקיימות העילות הקבועות בסעיף 183, כפי שפורטו בפסיקה. בנוגע למבקש מס' 2, חזרת התביעה מכתב האישום נגדו נבעה מקושי בזיהוי שהתברר בשלב הכנת אחד העדים לקראת ישיבת הוכחות.

דיון והכרעה

סעיף 183 לצו תוחם את תקופת הגשת בקשה לפיצויים לשישים ימים ממתן הכרעת הדין המזכה. יחד עם זאת, הסעיף מאפשר מתן אורכה לבקשה. כל האמור, בדומה להגשת ערעור ולהארכת מועד להגשתו.

על רקע זה, סבורני כי ניתן להסיק מהשיקולים אותם מפעיל ביהמ"ש בבואו לבחון מתן אורכה להגשת ערעור, בעניין הנוכחי, תוך הסתייגות כי, לעיתים, האינטרסים העומדים על כף המאזניים בכל הנוגע לערעור עשויים להיות בעלי משקל העולה על בקשת פיצויים. זאת, במיוחד במקרים בהם הערעור נוגע לשלילת חירותו של הנאשם.

הלכה ידועה היא כי:

"בשונה מההליך האזרחי, אין צורך ב"טעמים מיוחדים" לשם הארכת מועד בפלילים. ביסוד גישה זו מונח הצורך במתן שיקול דעת רחב לבית המשפט בנוגע להארכת מועד להגשת ערעור או בקשת רשות ערעור, שעניינם אשמתו או חפותו של אדם וכן מידת עונשו... רגישות זו נגזרת מהפוטנציאל הטמון בהליכים הפליליים לפגיעה בחירותו, בכבודו ובשמו הטוב של הנאשם... עם זאת, אין משמעות הדבר כי מתן אורכה בהליכים פליליים ייעשה כדבר שבשגרה , שהרי זהו היוצא מן הכלל. בהתחשב בעקרון סופיות הדיון ובצורך בהצבת גבול להימשכות ההליכים; בהתחשב באינטרס של הצד שכנגד ושל הציבור בכללותו לחיזוק היציבות והוודאות המשפטית; ונוכח הקשיים הכרוכים בניהול דיון בערעור שהוגש באיחור; אין ליתן אורכה להגשת ערעור או בקשת רשות ערעור בפלילים, אלא בהתקיים טעם ממשי המניח את הדעת" (בש"פ 5988/06 נגר ואח'  נ' מדינת ישראל , תק-על 2006(3),1569)

מכאן אף נובעת המסקנה כי:

"... הערכת מועדים בלתי מבוקרת עלולה לפגוע פגיעה קשה בעיקרון סופיות הדיון וביציבות ההליך השיפוטי. על כן, הארכת מועד להגשת ערעור תינתן בהתחשב בתקופת האיחור ואף בטעם שהביא אליה, וככל שמדובר באיחור גדול יותר, נדרשים טעמים משכנעים יותר כדי להצדיק הארכת מועד." (ב"ש 4100/07 היפא נ' התוב"ץ (פורסם בנבו, 15.11.2007))

על רקע זה, אף נקבע כי: 

"יש ליתן משקל ראוי – ואף משקל של ממש – לסיכויי ההליך, שכן בלא סיכויים טובים להליך יקשה על הארכת מועד אפילו יש טעם מספק לאיחור כשלעצמו" (בש"פ 9473/06 ברנס ואח' נ' מדינת ישראל תק-על 2007(1), 2202, עמ' 2204).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ