ב נ ק לאומי לישראל בע"מ נ' זוהר(המנוח) ואח'

החלטה

המבקש עותר לביטול פסק הדין אשר ניתן במעמד צד אחד ביום 21.9.2010.

עסקינן בתביעה כנגד עזבון המנוחים משה ולאה זהר ז"ל באמצעות 3 יורשים. לכתב התביעה לא צורף צו קיום צוואה, אולם הצדדים אינם חלוקים בשאלת זהות היורשים.

ביום 23.5.10 הוגש כתב הגנה הנחזה להיות מטעם כל היורשים, שעה שבפועל חתומות עליו צחור סוניה ודרוקר דבורה, שתי היורשות הנוספות בלבד. ביום 3.5.10 הוטל עיקול על הדירה אשר היתה של העזבון.

לאור העדר טענות הגנה ניתן פסק דין כמבוקש לאור בקשת היורשות לשלם החוב מתוך מכירת דירת העזבון.

היורשות לא ציינו בהגנתן ובבקשותיהן כי הן לא היורשות של הדירה, הנכס העיקרי של העזבון, אותו נכס אשר הסכימו באדיבותן הרבה לאשר מכירתו לצורך סילוק החוב. מהבקשה והתגובה עלה כי המבקש הינו היורש הבלעדי של הדירה, עובדה אשר לא הובהרה בבקשות המשיב להטלת עיקולים.

אכן הבקשה אינה ערוכה כדין כבקשה לביטול פסק דין וניתן היה להגיש תצהיר מפורט, אולם אין זה המקרה "הרגיל" של מתן פסק דין בהעדר.בתגובת המשיב, אשר נעדרת אף היא מתצהיר, לא נטען כי הומצא כתב התביעה או צו העיקול למבקש ואין המשיב, בהעדר המצאה יכול להעלות השערות באשר למועד הידיעה של המבקש.

מעיון נוסף בכתבי הטענות ובבקשות אשר הוגשו לתיק עולה כי מכתב ההגנה אשר הוגש הוטעיתי לסבור כי הוגש בשם כל היורשים ולא היא.

בנסיבות כאמור לא היה בסיס למתן פסק דין בהעדר הגנה, מעבר לכך נוכח הגשת כתב ההגנה הסמכות לתת פסק דין בהעדר טענות הגנה מוקנית לשופט בקדם המשפט לפי תקנה 143(9) ופסק הדין ניתן נוכח מצג הנתבעות כי מבקשות הן למכור הנכס לסילוק החוב. (כאמור לעיל, בפועל ביקשו הן למכור נכס שאינו שלהן...)

הסכמת ב"כ המבקש לשלם סכום לביטול העיקול אינו הודאה במלוא עובדות כתב התביעה. לא ניתן לנצל את מצוקת המבקש אשר ערך הסכם מכר כדי לחלץ הודאה במלוא סכום התביעה ויש לראות בסכום אשר שולם / הופקד בידי ב"כ המשיב כהפקדה לצורך ביטול העיקול מעין ערובה אשר המירה את צו העיקול.

לאור האמור לעיל, אני מורה על ביטול פסק הדין כמבוקש. בנסיבות העניין לא ניתן לבטל את פסק הדין רק ביחס לחלק מהנתבעים ולאור נימוקי ההחלטה מבוטל פסק הדין כלפי כל הנתבעים הואיל וניתן בטעות.

לאור התנהלות המשיב, המשיב ישא בהוצאות המבקש בסך 1,000 ₪.

ניתנה היום, י"ב שבט תשע"א, 17 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.