ס' נ' המוסד לביטוח לאומי

זהו פס"ד בתביעת התובעת להכרה בפגיעה של התובעת בשורשי כפות ידיה כפגיעה בעבודה על דרך של תורת המיקרוטראומה.

ואלו העובדות הרלבנטיות לתביעה:

א. התובעת כבת 60, עבדה כ-30 שנה כמטפלת בתינוקות.

ב. מאז 1987 עובדת התובעת במעון נעמת במשרה מלאה. בשנה וחצי האחרונות נמצאת בחופשת מחלה עקב מחלה בשורשי כפות הידיים.

ג.התובעת עברה ניתוח בשורש כף יד ימין לאחר שאובחנה כסובלת מ-CTS, ושנתיים לאחר מכן – נותחה באופן דומה בכף יד שמאל.

ד.ביום 29/5/14 הגישה התובעת למוסד לביטוח לאומי (להלן : המוסד או הנתבע) תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין פגיעה מסוג CTS שנגרמה לה לטענתה בשל עבודתה.

ה.ביום 28/10/14 דחה המוסד את תביעתה, מן טעם שתנאי עבודתה לא מקימים תשתית עובדתית על פי תורת המיקרוטראומה ובשל היעדר קש"ס בין תנאי עבודתה לבין הנזק בכפות ידיה. לאור דחייה זו הוגשה תביעה זו לבית הדין.

הפלוגתא בתיק הינה: האם אופי עבודתה של התובעת מקים תשתית עובדתית לפגיעה מסוג מיקרוטראומה. ככל שכן – האם יש קשר סיבתי בין תנאי עבודתה לבין הנזק בכפות ידיה.

עיקר טענות ב"כ התובעת:

א.כפי שעולה מתצהירה של התובעת, שלא נסתר, רובה ככולה של עבודת התובעת הייתה עבודה פיזית אשר כללה בעיקר הרמת ילדים – וכי על פי מהות עבודתה , הניחה התובעת תשתית עובדתית מספקת להוכחת תורת המיקרוטראומה.

ב. בכל פעם שהתובעת ביצעה את עבודת ההרמה נפגעה בידיה באופן זעיר וכי בשורה של אין סוף אירועים קטנים אשר חזרו ונשנו – נפגעה על פי תורת המיקרוטראומה.

ג.ע"פ הפסיקה (תשן 232-0 המוסד – רבוס חסן ,"גם אם ייתכן שתנועות ההרמה של המשיב לא היו זהות לחלוטין בכל פעם, הרי הממצאים העובדתיים והרפואיים מצביעים על אירועים זעירים בעבודתו של המשיב החוזרים ונשים בכל הרמה של אבן שפה או עציץ. אף שהפסיקה אינה אחידה בנושא זה, קיימת מגמה של בית הדין הארצי להפנות גם עניינים מעין אלו למומחה רפואי , כאשר ברור כי העבודה הינה זהה וחוזרת על עצמה פעמים רבות בכל יום.