ב"ל 9612-10-10.29 אלימלך נ' המל"ל

1.עניינה של התביעה, בהחלטת המוסד לביטוח לאומי מיום 6/6/10, בה הודע לתובעת כי התוספת לקצבת נכות המגיעה לה בגין בנה ש., שולמה לאבי הילד, המקבל קצבת נכות עבור עצמו.

2.בישיבת קד"מ מיום 5/4/11 הובהר כי הנתבע החל לשלם לתובעת את התוספת המגיעה לה וכן שילם באופן רטרואקטיבי מיום 8/08 ועד 31/3/10.

3.התובעת טענה כי היא זכאית לתשלום רטרואקטיבי מחודש מאי 2007 ולא כפי ששולם בפועל.

4.ביום 4/2/13 הוגש תצהיר התובעת. כך נאמר בתצהיר (שם הבן קוצר, על מנת להמנע מפגיעה בפרטיותו):

"2.אני אם לשני ילדים קטנים: ש. יליד 15.01.2001 (להלן: "ש."), וא. ילידת 26.09.2005.

3.ביום 29.11.2004 ניתן פסק דין לגירושין בו נקבע, בין השאר, כי על אביו של ש. לשלם דמי מזונות בסך של 1,200 ₪ לחודש, וכי המשמורת על ש. תהיה נתונה לי.

4.יש להדגיש כי פסק הדין הנ"ל נמצא ברשות הנתבע, והנתבע אף שילם לי, במשך שנים את דמי המזונות עבור ש..

5.דא עקא, משנת 2008 ועד לשנת 2010 החליט הנתבע, באופן פתאומי, בניגוד לדין ובאופן בלתי מובן ומתקבל על הדעת להעביר את התוספת עבור ש. לקצבת הנכות של אביו של ש. הגרוש שלי, וזאת במקום אלי.

6.מחדלו זה של הנתבע מקבל משנה תוקף בעניין הנדון לפנינו, וזאת לאור מצבי הכלכלי הקשה. אני אם חד הורית ל- 2 ילדים קטינים, איני עובדת, והכנסתי היחידה הנה התשלומים שאני מקבלת מהנתבע.

7.פניתי בעניין זה לנתבע, והסברו למחדלו היה כי הוא לכאורה הזמין אותי לעובדת השיקום בתאריכים 7.08.2008 וב- 28.8.09 ומאחר ולא הופעתי הוא החליט להעביר את התוספת לגרוש שלי, אביו של ש. 

8.ויודגש, כי מעולם לא קיבלתי מהנתבע את המכתבים הנ"ל, ולא הוזמנתי לעובדת השיקום. כמו כן, לא ברורה כלל מה הרלוונטיות של דרישה זו למחדלו של הנתבע להעביר את התוספת דווקא לגרוש שלי, ואין ספק כי הנתבע פעל בניגוד לדין בעניין זה.

9.ויודגש, כי המשמורת על ש. מעולם לא הייתה נתונה בידי הגרוש שלי, ופסק דינו של בית הדין הרבני, אשר כאמור נמצא ברשות הנתבע, מעולם לא שונה.

10.רק לאחר הגשת התביעה נאות הנתבע לשלם לי את תשלום התוספת עבור בני ש., רטרואקטיבית לתקופה החל מ- 01.08.08 ועד ל- 31.03.10".