מ' נ' המוסד לביטוח לאומי

לפנינו תביעתו של התובע להכיר בפגיעתו בגב מיום 24.10.13 כפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן: חוק הביטוח הלאומי או החוק), וכן להכיר בליקויו בגב כפגיעה בעבודה, על פי תורת המיקרוטראומה כמשמעותה בחוק. זאת נוכח החלטת המוסד לביטוח לאומי, (להלן: הנתבע) בה נדחתה תביעת התובע לתשלום דמי פגיעה בגין תאונה, זאת משלא הוכח לדעת הנתבע כי נגרם אירוע תאונתי תוך כדי ועקב העבודה כנדרש בהתאם להוראת סעיף 79 א' לחוק הביטוח הלאומי וכן כי לא הוכחו קיומם של אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודת התובע.

העובדות הצריכות לעניין כפי שהן עולות מחומר הראיות:

התובע, יליד שנת 1957, עבד מחודש 10/12 ועד לחודש 10/13 בתפקיד של פועל בניין- חיפוי קירות חיצוניים של בניינים/מבנים. התובע עבד חמישה ימים בשבוע החל מהשעה 6.30 ועד השעה 16.00 ולעיתים גם עד השעה שבע בערב.

תפקידו של התובע היה כרוך בהרמת של משטחי וחומרי חיפוי וזאת לקיר עליו בוצעה עבודת החיפוי וזאת תוך שעובד נוסף עוזר בביצוע העבודה לתובע.

ביום 21.8.13 התובע נפגעה בתאונת עבודה בגבו שהוכרה על ידי הנתבע ביום 2.7.15 התובע נבדק על ידי וועדה רפואית שקבעה לו נכות זמנית בשיעור של 10% החל מיום 25.8.13 ועד ליום 30.9.14 והחל מיום 1.10.13 נכות צמיתה בשיעור של 0%.

ביום 24.10.14 טוען התובע כי ארעה לו תאונה בגב נוספת בעבודה, נשוא תובענה זו.

ביום 25.10.14 פנה התובע לקבלת טיפול רפואי בבית החולים לניאדו. התובע אושפז בבית חולים "איכילוב" ביום 25.10.13 במחלקה הכירורגית. בבדיקת CT הודגם בלטי דיסק אחורי שמאלי בגובה L-4-5 , L-3-4' L5-S1 .

התובע נבדק ביום 22.1.14 ע"י ד"ר מרתה רוכוורגר, רופאה מומחית ברפואה תעסוקתית שקבעה כי על התובע להימנע מעבודה הדורשת הרמת משאות כבדים מעל 10 ק"ג , כיפופים רבים ועמידה ממושכת.

ביום 11.11.13 התובע הגיש תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה.