אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נ' ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי

נ' ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 16/10/2017 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
8085-04-16,25921-10-16
26/09/2017
בפני השופטת:
עידית איצקוביץ

- נגד -
תובעים:
1. מ.נ.
2. ר.נ.

נתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד עדי וידנה
פסק דין

 

ראש המותב השופטת עידית איצקוביץ:

1.התובעים הם בעל ואישה. כל אחד מהם הגיש תביעה כנגד החלטת הנתבע שלפיה הם אינם זכאים לגמלה להבטחת הכנסה החל מחודש ינואר 2015 בשל הכנסות - תגמול ממשרד האוצר - המשולם לתובע לפי חוק הטבות לניצולי שואה, תשס"ז-2007 (להלן – חוק הטבות לניצולי שואה). זאת לאחר שבדיקת הזכאות נעשתה לגבי שניהם ביחד, וזכאותם להבטחת הכנסה בנפרד לא נבדקה. עוד ביקשו התובעים לבטל את החלטת הנתבע מחודש נובמבר 2015 שלפיה נוצר להם חוב בשל קבלת גמלת הבטחת הכנסה שלא היו זכאים לה.

 

2.לטענת התובע הקצבה שהוא מקבל ממשרד האוצר לא צריכה להילקח בחשבון במסגרת חישוב ההכנסות לצורך בדיקת זכאות להבטחת הכנסה. יתר על כן, גם אם ייקבע כי יש לכלול את הגמלה בחישוב, ההטבות מכוח חוק הבטחת הכנסה צריכות להישמר בכל מקרה. לעמדת התובעים המוסד לביטוח לאומי שילם להם הבטחת הכנסה בשיעור נמוך מהמגיע להם, בהתחשב בגילם.

 

3.עוד טענה התובעת בתביעתה שהתובעים מתקיימים מתשלום קצבת הזקנה בלבד ומתגמולים ממשרד האוצר, ואין להם כל הכנסה אחרת. תשלומי משרד האוצר לא צריכים להיחשב כהכנסה ו/או לא צריכים להילקח בחשבון לצורך קביעת זכאות להשלמת הכנסה, בהתאם לאמור בתקנה 7(12) לתקנות הבטחת הכנסה.

בשל כל אלה סבורים התובעים שהם זכאים לקצבת הבטחת הכנסה.

 

4.בהחלטה מיום 31.12.16 הורה כב' סגן הנשיאה (כתוארו אז) השופט טננבוים כי התיקים יידונו במאוחד לפני ראש המותב.

 

5.הנתבע הגיש כתב הגנה ובקשה לדחיית התביעה על הסף.

 

לטענת הנתבע יש לדחות את התביעה עקב התיישנות, ככל שהיא נוגעת לעניין שיעור הבטחת הכנסה של בני הזוג. הנתבע החל לשלם לתובע הבטחת הכנסה כבר בשנת 2006. לפיכך חלה התיישנות של למעלה מ-9 שנים על כל טענה לעניין הזכאות במשותף.

 

ב"כ הנתבע הבהיר בכתב ההגנה כי חוב גמלת יתר של התובע, כמו גם חוב גמלת היתר של רעייתו (התובעת), בוטלו בהחלטת הוועדה לביטול חובות, ועל כן לא נותרה עילת תביעה לעניין זה.

 

התובע הוכר כזכאי לקצבת זקנה מאז יוני 2006, וכן אושרה תביעתו להבטחת הכנסה. בהמשך קיבלה גם רעייתו קצבת זקנה. הזכאות להבטחת הכנסה נבדקה במשותף והם המשיכו לקבל גמלת הבטחת הכנסה אף לאחר ששני התובעים היו זכאים לקצבת זקנה.

באוקטובר 2015 התברר שהתובע מקבל גמלה ממשרד האוצר החל מיום 1.7.2014. על כן נשללה זכאותו להבטחת הכנסה רטרואקטיבית, מינואר 2015. המוסד הודיע על כך לתובע ביום 18.11.15. לתובעים נוצר חוב עקב השלילה הרטרואקטיבית, אולם חוב זה בוטל, כאמור.

 

לטענת הנתבע הגמלה ממשרד האוצר היא "הכנסה" לפי סעיף 2 לפקודת מס הכנסה ועל כן משפיעה על חישוב הזכאות להבטחת הכנסה.

 

6. בהעדר מחלוקת עובדתית התנהל הדיון בתיק לפי הטיעונים שהוגשו ונשמעו.

 

 

7. טענת ההתיישנות

 

עילת התביעה היא דחיית התביעה של התובעים לגמלת הבטחת הכנסה עקב הכנסות, מאחר שלעמדתם אין להביא בחשבון את הקצבה שהתובע מקבל לפי חוק הטבות לניצולי שואה. ההחלטה הקובעת שלילה רטרואקטיבית מינואר 2015 נשלחה לתובע ביום 18.11.15.

מאז ועד להגשת התביעה לבית הדין, ב-6.4.16, לא חלה התיישנות. על כן דין הטענה להידחות.

 

8. עובדות המקרה

 

  • התובעים הם בעל ואישה ושניהם מקבלים קצבת זקנה מהנתבע.

     

  • התובע מקבל בנוסף גמלה ממשרד האוצר לפי סעיף 3 לחוק הטבות לניצולי שואה.

     

  • התובע הוכר כנכה בשיעור 25% ואושרה זכאות לתגמול החל מ-1.7.14.

     

  • אם גמלה זו נלקחת בחשבון – הכנסותיהם של התובעים עולות על ה"סכום הקובע" לעניין זכאות להבטחת הכנסה.

     

  • הנתבע שילם הבטחת הכנסה לתובעים.

    בעקבות זאת נוצר חוב על שם התובעים, שבוטל על ידי הוועדה לביטול חובות.

     

    9. בדיקת זכאות בני הזוג להבטחת הכנסה במשותף נעשית על פי סעיף 6 לחוק הבטחת הכנסה,

    התשמ"א-1980 (להלן – חוק הבטחת הכנסה) אשר קובע:

    "(א)לבני זוג הזכאים לגימלה תשולם גימלה אחת בלבד, בשיעור המשתלם לפי התוספת השניה או התוספת הרביעית לשני בני זוג, בהתאם להרכב משפחתם".

     

    על כן, בהתאם להוראות הדין, אם לתובע הכנסות שמובאות בחשבון, הרי הן משליכות על הזכאות המשותפת של בני הזוג.

     

    10.האם הקצבה שמקבל התובע היא בגדר "הכנסה" לפי הוראות חוק הבטחת הכנסה

     

    סעיף 9(א) לחוק הבטחת הכנסה קובע מהי "הכנסה":

     

    "הכנסה" - הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודה, אף אם לא צמחה, הופקה או נתקבלה בישראל, ולרבות -

    1. כל גימלה כמשמעותה בחוק הביטוח;".

      ...

       

      החוק הסמיך את השר, בין היתר, לקבוע הוראות מיוחדות ומשלימות בדבר חישוב ההכנסה לענין חוק זה.

       

      לעמדת התובעים אין להביא בחשבון את הקצבה שמקבל התובע לפי חוק הטבות לניצולי שואה כ"הכנסה", והם מפנים לתקנה 17(12) לתקנות הבטחת הכנסה, התשמ"ב-1982, שלפיה "תשלומים שאינם נחשבים כהכנסה" הם בין היתר:

      "תשלום לפי ההסכם מיום 9 באוקטובר 1992 שנחתם בידי שר האוצר הפדרלי של גרמניה ובידי ועדת התביעות החומריות של יהודים נגד גרמניה".

       

      חוק הטבות לניצולי השואה קובע:

      "8א.(א)קצבה חודשית לפי ההסכם עם גרמניה ומענק שנתי

      לפי חוק זה, לא ייחשבו כהכנסה –

      (1) לענין פקודת מס הכנסה, או לענין תשלומי חובה או היטלים אחרים, לפי כל דין;

      (2)לענין גמלאות לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, או לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980;".

       

      מכאן שחוק הטבות לניצולי השואה קובע מפורשות – ובהתאמה עם תקנות הבטחת הכנסה – שקצבה חודשית לפי ההסכם עם גרמניה ומענק שנתי לפי אותו חוק לא ייחשבו "הכנסה" לפי חוק הבטחת הכנסה.

      אין מחלוקת שהגמלה שהתובע מקבל המשולמת על ידי משרד האוצר אינה "קצבה חודשית לפי ההסכם עם גרמניה" ואינה "מענק שנתי" לפי חוק הטבות לניצולי השואה. על כן גמלה זו אינה חוסה תחת ה"פטור" דלעיל, ומכאן שהחלטת הנתבע לראות בה "הכנסה" לצורך בדיקת זכאות התובע להבטחת הכנסה נעשתה כדין.

       

      11.ואולם, לא אוכל שלא לתהות מה ההצדקה להבחנה בין הקצבאות שונות המשולמות לניצולי שואה בהקשר של חישובן כ"הכנסה" לצורך זכאות לגמלת הבטחת הכנסה או גמלאות אחרות לפי חוק הביטוח הלאומי. הבחנה זו מביאה למצב של אפליה, לכאורה, בין הקצבאות ו/או של אפליה בין ניצולי השואה.

      הטענה אמנם לא הועלתה מפורשות על ידי ב"כ התובעים אך מאחר שבסופו של ההליך התובע ייצג את עצמו, אינני סבורה שיש להכביד עליו בעניינים הפורמאליים וראוי להידרש לשאלה.

       

      סוגיה זו הועלתה בפסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה בעב"ל 42845-01-12‏ שרה סטופניצקה נ' המוסד לביטוח לאומי (12.11.13, השופט אילן איטח) שם נאמר:

       

      המצב בו קצבאות שונות של ניצולי שואה המשולמות להם בגין השואה מובאות בחשבון הכנסותיהם לצורך בחינת זכאותם לגמלאות שונות לפי החוק - ובכלל זה גמלת סיעוד, או לפי חוקים אחרים, כגון, חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א - 1980, עורר - בלשון המעטה - חוסר נחת שהביא בעקבותיו למספר מעשי חקיקה:

      הראשון, חקיקת חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), תשס"ו - 2006 (להלן – חוק נכסי הנספים). במסגרת חוק זה הוקמה החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה בע"מ אשר הוסמכה, בין היתר, "לתת סיוע לניצולי שואה הזקוקים לכך, לרבות סיוע בתחומי הרפואה, הסיעוד, הרווחה, התמיכה הנפשית והכלכלית ...." (סעיף 4 (4) לחוק נכסי הנספים). על מנת למנוע מצב בו מן הצד האחד מוענק סיוע לניצולי שואה ומן הצד השני יביא הדבר להפחתת גמלאותיהם, נקבע בסעיף 75 (ב) לחוק נכסי הנספים כי "סיוע לניצול שואה לפי סעיף 4(4) לא ייחשב כהכנסה לענין גמלאות לפי חוק הביטוח הלאומי ... ולענין חוק הבטחת הכנסה ....".

      השני, חקיקת חוק הטבות לניצולי שואה, תשס"ז – 2007 (להלן – חוק ההטבות לניצולים), אשר מכוחו הוענקו לניצולי שואה שמתקיימים בהם תנאי הזכאות הטבות שונות, ובכלל זה "קצבה חודשית מאוצר המדינה ....." (סעיף 3 (ב) (1) לחוק ההטבות לניצולים). גם במקרה זה כדי שלא לתת מן הצד האחד ולקחת מן הצד האחר, נקבע בסעיף 8א' לחוק ההטבות לניצולים כי:

      "קצבה לפי סעיף 3(ב)(1), קצבה המשולמת לפי ההסכם עם גרמניה ומענק שנתי לפי חוק זה, לא ייחשבו כהכנסה –

      (1)לענין פקודת מס הכנסה, או לענין תשלומי חובה או היטלים אחרים, לפי כל דין;

      (2)לענין גמלאות לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, או לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980;

      (3)לענין שכר דירה בהשכרה ציבורית." 

       

      המחוקק היה ער לשוני הקיים בין קצבאות לפי מקור הקצבה, והורה על ביטול ההבחנה (בין ניצולים המקבלים קצבה מאוצר המדינה לבין אלה המקבלים קצבה לפי ההסכם עם גרמניה) אך זאת רק בנוגע לגמלת סיעוד לפי חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), אשר תוקן בתיקון 154, התשע"ד-2014, כדלקמן:

      תיבת טקסט 4(3)לעניין הזכאות לגמלת סיעוד ושיעורה לא תובא בחשבון הכנסה שמקורה בקצבה חודשית המשולמת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים או מכוח סעיף 3 לחוק הטבות לניצולי שואה, התשס"ז-2007 (בפסקה זו – חוק ההטבות) או המשולמת על ידי מדינת חוץ בקשר עם רדיפות הנאצים ועוזריהם כגון –

      תיבת טקסט 3(א)קצבה כאמור בפסקאות (1) ו-(3) להגדרה "קצבה בשל רדיפות הנאצים" שבחוק ההטבות;

      (ב)קצבה המשתלמת לפי הוראות החוק בדבר תשלום רנטות בשל עבודה בגטו, כאמור בתיקון הספר השישי לחוק הסוציאלי, אשר התקבל בגרמניה ביום 20 ביוני 2002;

      (ג) קצבה המשולמת לפי ההסכם עם גרמניה כהגדרתו בחוק ההטבות.

       

      הוראות החיקוק דלעיל מעידות על כך שהמחוקק מודע לשוני בין הגמלאות בהתאם למקורותיהן השונים – ובחר להשוות ביניהן לצורך חישובן (אי חישובן) כ"הכנסה" רק בנוגע לגמלת סיעוד, ולא לצורך הבטחת הכנסה. על אף שהטעם לכך אינו נהיר לי כלל ועיקר, משעה שהמחוקק גילה דעתו בעניין לא ניתן להורות על השוואה בין הקצבאות (מאוצר המדינה לעומת זו שעל פי ההסכם עם גרמניה) לצורך קבלת ה"פטור" מחישובן כ"הכנסה", וכפועל יוצא לזכות את התובעים בגמלת הבטחת הכנסה.

       

      12.הטבות המגיעות לתובעים לפי חוק הבטחת הכנסה

       

      בסעיף 13(ה)(1) (ב) לתיקון 5 לחוק הטבות לניצולי שואה, התשע"ד-2014 נקבע כי ניצולים שערב זכאותם לתגמול מכוח התיקון לחוק היו זכאים לגמלת הבטחת הכנסה, ימשיכו להיות זכאים להטבות הנלוות מכוח חוק הבטחת הכנסה, כדלקמן:

       

      6

      "מי שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ד)(1) וערב יום התחילה היה זכאי להטבה נלווית בשל היותו מקבל גמלת הבטחת הכנסה, יוסיף להיות זכאי להטבה נלווית שניתנה לו לפני יום התחילה, אלא אם כן חדלה הזכאות להטבה הנלווית לפי ההוראות שמכוחן ניתנה; מי שזכאי להטבה נלווית, ובאותו עניין שבתחומי ההטבה הנלווית הוא זכאי להטבה מכח דין או הסדר אחר, יהיה זכאי להטבה בשיעור הגבוה מבינהן;"

       

               "הטבה נלווית" הוגדרה בסעיף 13(א) לתיקון:

       

      "הטבה נלווית" - הטבה או מענק, שאינם תשלום גמלה חודשית, הניתנים למקבל גמלת הבטחת הכנסה מכח כל דין או הסדר על ידי גוף ציבורי לפי הסכם או נוהג;".

       

      מכאן שניצול שואה שעקב קבלת תגמול מוגדל על פי התיקון לחוק נפסקה זכאותו לקבלת גמלת הבטחת הכנסה או גמלת זקנה מהמוסד לביטוח לאומי, ימשיך להיות זכאי לקבלת הטבה נלווית או מענק שאינו בגדר תשלום גמלה חודשית לפי חוק הבטחת הכנסה, שהיו ניתנים לו, אלמלא היה מקבל תגמול מכוח התיקון לחוק הטבות לניצולי שואה.

       

      אי לכך התובעים זכאים להטבות המגיעות למקבלי הבטחת הכנסה, על אף שהם לא זכאים לתשלום בגין הבטחת הכנסה.

       

      13.לסיכום

       

      נוכח האמור לעיל, דין תביעת התובעים לגמלת הבטחת הכנסה להידחות.

       

      עם זאת התובעים זכאים להטבות המגיעות למקבלי הבטחת הכנסה.

      כמקובל בהליכים שעניינם ביטחון סוציאלי, אין צו להוצאות.

      Picture 1

      עידית איצקוביץ

      שופטת

       

       

       

       

      נציג עובדים מר גבריאל נבו ונציגת מעסיקים גב' צביה דגני:

       

      לאחר שקראנו את פסק הדין של כבוד השופטת איצקוביץ והחומר בתיק, עמדתנו היא שאין הצדקה להבחנה בין גמלה שמקבל ניצול שואה מאוצר המדינה, לבין זו המתקבלת לפי הסכם עם גרמניה לצורך בחינת זכאותם של ניצולי השואה להבטחת הכנסה. לדעתנו מדובר באפליה פסולה בין ניצולי השואה ולא בהבחנה מוצדקת.

       

      עיקרון השוויון הוא עיקרון יסוד של כל חברה דמוקרטית – "מן הראשונים במלכות" (בג"צ 721/94 אל על נתיבי אויר לישראל נ' דנילוביץ, פ"ד מח (5) 749 (1994) (להלן – בג"צ דנילוביץ).

      הוא שלוב ושזור גם בתפיסות היסוד של החברה הישראלית והוגדר כ"נשמת אפו של המשטר החוקתי שלנו כולו" (בג"צ 98/69 ברגמן נ' שר האוצר, פ"ד כג (1) 693 (1969).

      עיקרון השוויון קיבל "מעמד על" ועוגן בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (בג"צ דנילוביץ; בג"צ 453/94 שדולת הנשים בישראל נ' ממשלת ישראל, פ"ד מח(5) 501 (1994); בג"צ 4541/94 אליס מילר נ' שר הביטחון, פ"ד מט(4) 94 (1995)).

      ההבחנה בין הקצבאות בשל מקורן, והאפליה בין ניצולי השואה כתוצאה מכך (התייחסות לגמלה כ"הכנסה" לצורך זכאות לגמלת הבטחת הכנסה) – אינה עומדת בדרישות "פסקת ההגבלה". מכאן שאין מניעה מלהסיר את האפליה, אלא זו אף חובתנו.

       

      יצוין כי חוק הטבות לניצולי שואה תוקן (באופן ספציפי בהקשר של הטבות המגיעות למקבלי הבטחת הכנסה) בשנת תשע"ד-2014 (תיקון מס' 5) ולכן לא מדובר ב"חקיקה קיימת" בעת חקיקת חוק היסוד כבוד האדם וחירותו.

       

      אין לפרש את הוראות החוק באופן שמפלה בין ניצולי השואה, ובכך גורמת לפגיעה בזכותם לשוויון ולכבוד, ודאי כאשר על פני הדברים אין הצדקה או הנמקה ברורה להבחנה זו.

       

      נוכח האמור אנו סבורים כי יש לקבל את תביעת התובעים כך שאין לראות בגמלה שמקבל התובע במסגרת חוק הטבות לניצולי שואה "הכנסה" לצורך חוק הבטחת הכנסה.

       

      תמונה 5תמונה 6

      ___________________________________

      גבריאל נבו, נציג עובדיםצביה דגני, נציגת מעסיקים

       

      לסיכום:

      1.הוחלט בדעת הרוב של נציגי ציבור מר גבריאל נבו וגב' צביה דגני לקבל את תביעת התובעים לגמלת הבטחת הכנסה.

      על הנתבע לערוך חישוב של זכאותם, מבלי להביא בחשבון את הקצבה שמקבל התובע לפי חוק הטבות לניצולי שואה.

      התובעים היו מיוצגים על ידי עו"ד מטעם הלשכה לסיוע משפטי ולכן אין צו להוצאות.

       

      2.לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.

       

       

      ניתן היום,26 ספטמבר 2017, ‏ו' תשרי תשע"ח, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

       

      תמונה 7

       

       

       

       

      תמונה 8

       

       

      תמונה 9

       

       

       

      מר גבריאל נבו

      נציג ציבור עובדים

       

      עידית איצקוביץ, שופטת

      אב"ד

       

      גב' צביה דגני

      נציגת ציבור מעסיקים


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ