ב"ל 7948-09-13 שמיר נ' המוסד לביטוח לאומי

לפנינו בקשה מטעם התובע למנות מומחה רפואי נוסף בתיק הנדון, בו הגיש התובע תביעה להכיר בפגיעה בצווארו כפגיעה בעבודה.

ההליכים בתיק עד כה

בהחלטה מיום 1.6.14 קבענו את התשתית העובדתית בתיק (להלן- "תשתית עובדתית") ומינינו את ד"ר עידו ציון לשמש מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין על מנת שיחווה את דעתו אודות המחלה ממנה סובל התובע ואודות הקשר הסיבתי בינה ובין עבודתו של התובע (להלן "המומחה").

יצוין כי עם מינויו של ד"ר עידו ציון למומחה מטעם בית הדין, לא העלה מי מהצדדים טענות לגבי מינויו או לגבי מומחיותו והבקשה שלפנינו הוגשה רק לאחר קבלת חוות דעתו של המומחה.

בתאריך 24.6.14 התקבלה חוות דעתו של המומחה, בה קבע המומחה כי התובע עבר מספר רב של חבלות לצוואר, וכן עבודתו בתנאי רטט כלל גופי אינה רציפה וממושכת ואינה אופיינית לפגיעות פריצת דיסק / היצרות תעלה בעמוד שדרה צווארי. לפיכך, קבע אין קשר סיבתי בין מחלת התובע ובין עבודתו (להלן "חוות הדעת").

בהמשך, לבקשת התובע הופנו למומחה שאלות הבהרה והוא השיב עליהן בתשובותיו מיום 5.12.14 (להלן- "חוות דעת שנייה").

בתאריך 21.12.14 כאמור לאחר קבלת חוות הדעת והתשובות לשאלות ההבהרה, הגיש התובע בקשה למינוי מומחה נוסף. מהטעם העיקרי שהמומחה דוגל באסכולה מחמירה ואלה נימוקיו:

1. בעניינו של התובע קבע המומחה בחוות הדעת הראשונה כי "על פי הספרות, מנגנון רטט פוגע בגפיים ובגב התחתון, ונדרש עומס רציף של מספר שעות לתקופה של שנים. מנגנון רטט כל גופי לא מקובל כגורם לפגיעה צווארית בעמוד השדרה או חוט השדרה". (להלן- "קביעת המומחה").

   מנגד, בתיק אחר בו נתן חוות דעת- ב"ל 13080-05-13 כנעאן – המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 9.7.14) (להלן- "עניין כנעאן"), קבע המומחה כי "...קיימים מחקרים המצביעים על כך שכבר שבוע עומס לרטט כלל גופי, עלולים לגרום לכאב צוואר... לפיכך, כיוון שלתובע לא היו במהלך 6 שנים קודם לתקופת עבודתו תלונות השייכות לעמוד שדרה צווארי, ואילו התלונות והנזק בצוואר הופיעו כחודש לאחר תחילת עבודתו במכשיר רטט קונגו בהיקף 4-5 שעות נטו ליום, 6 ימים בשבוע, יש לקבוע כי קיים קשר סיבתי בין עבודת התובע והליקוי בעמוד השדרה".