נ' נ' המוסד לביטוח לאומי - פסקדין

1.בפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית (נפגעי עבודה) מיום 10.5.15, לפיה אין מקום להפעיל בעניינו של המערער את תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז – 1956.

2.המערער, יליד 1951, מכונאי מטוסים, נפגע ביום 28.4.83 בראשו בתאונה שהוכרה כתאונת עבודה. על פי הנטען, פרש המערער מעבודתו כמכונאי מטוסים בשנת 1986 בהיותו בן 36 שנים ומאז ועד שנת 2003 עבד בעבודות מזדמנות. משנת 2003 הוא אינו עובד.

ביום 10.10.13 הגיש המערער תביעה להחמרת מצב. הוועדה הרפואית מדרג ראשון קבעה ביום 16.12.13 כי לא חלה החמרה במצבו. על החלטה זו הוגש ערר. בדיון בערר שהתקיים ביום 14.12.14נקבע כי קיים קשר בין כאבי הראש שמהם סובל המערער לבין התאונה. נכותו הועמדה על שיעור של 30% לפי פריט 29(6)(III) לתקנות. הוועדה הפנתה את העניין לוועדת הרשות.

3.ביום 10.5.15 התכנסה הוועדה שנית לאחר שקיבלה את המלצת ועדת הרשות, וקבעה כי אין מקום להפעיל תקנה 15. על החלטה זו הוגש הערעור שבפניי.

טענות הצדדים 

4.לטענת המערער, היה על הוועדה להתייחס למקצועו טרם התאונה ולאופי העבודה בפועל. כך גם היה עליה לשקול האם הוא ממשיך בעבודתו באופן מלא או חלקי והאם חלה ירידה בהכנסתו כתוצאה מהנכות. עוד הוא טוען, כי בשל הנכות לא היה מסוגל להמשיך בעבודתו כמכונאי מטוסים וחלה ירידה בהכנסתו. לשיטתו, הוועדה טעתה כשבחנה את השאלה האם עצם ההחמרה גרמה להפסקת העבודה. זאת, שעה שהיה עליה לשאול האם בהינתן הנכות הרפואית בשיעור של 30% שנקבעה לו הוא היה מסוגל להמשיך בעבודתו כמכונאי מטוסים.

לטענת המשיב, לא נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה, שכן לצורך הדיון בשאלת הפעלת תקנה 15 יש לבחון האם המערער אינו מסוגל לחזור לעיסוק הקודם עקב נכותו, וככל שכך האם קיימת ירידה ניכרת בהכנסות עקב כך. לפי המשיב, הוועדה הבהירה שהתנאי הראשון אינו מתקיים שכן חוסר המסוגלות לא קשור לכאבי הראש אלא לליקויים אחרים. מדובר בקביעה רפואית עובדתית מנומקת ואין הצדקה להתערב בה.

דיון והכרעה 

4.תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז – 1956 קובעת, בין היתר, כך -

"(א) הועדה רשאית לקבוע דרגת נכות יציבה גדולה עד מחצית מזו שנקבעה לצד המבחנים, או מזו שנקבעה מכוח תקנות 14 או 31(ב) בשים לב למקצועו ולגילו של הנפגע....